הצטרפות לרשימת תפוצה
 
 
 
חדשות
 
 
 
  פרופ מאיר בר אשר  
   
 

פרופ' מאיר בר אשר

קורות חיים

מאיר בר-אשר הוא פרופסור מן המניין בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים; כיהן כראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה, כראש החוג לשפה וספרות ערבית והוא מופקד הקתדרה בחקר האסלאם על שם מקס שלזינגר באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופסור בר-אשר מכהן כראש החוג לשפה וספרות ערבית זו כהונה שלישית וכן כראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח מאז יולי 2013.

תחומי מחקריו של מ' בר-אשר הם הקוראן ופרשנותו, השיעה וכיתות מוסלמיות אחרות שהתפצלו מתוכה ויחסי גומלין בין היהדות והאסלאם. במוקד עניינו ומחקריו נמצאת השיעה, הן השיעה האימאמית הן ובעיקר קבוצות הטרודוקסיות בשיעה, כגון הדת הנוציירית-עלווית.

כמה ממחקריו של מ'  בר-אשר בתחום הקוראן ופרשנותו:

  • Scripture and Exegesis in Early Imami Shiism, Jerusalem and Leiden 1999.
  •  
  • "Deux traditions hétérodoxes dans les anciens commentaires imamites du Coran", Arabica 37 (1990), pp. 291-314.
  •  
  • "Variant readings and additions of the Imami-Shi'a to the Quran", Israel Oriental Studies 13 (1993), pp. 39-74.
  •  
  • "The Qur'an commentary ascribed to the Imam Hasan al-'Askari", Jerusalem Studies in Arabic and Islam 24 (2000), pp. 358-379.
  •  
  • "'עשינו אותו קוראן ערבי למען תשכילו להבין': השקפות מוסלמיות בשאלת תרגום הקוראן" בתוך: על תרגום הקוראן – יום עיון לכבוד פרסום התרגומו העברי של אורי רובין  לקוראן, בעריכת יוחנן פרידמן, ירושלים, תשע"ב-2012.
  •  
  • מייקל קוקהקוראן: מבוא קצר מאוד, תרגמו מאנגלית מאיר מ' בר-אשר ונורית צפריר, תל אביב תשס"ו-
  • 2006.
  • "דבר דבור על אופניו": מחקרים בפרשנות המקרא והקוראן בימי הביניים מוגשים לחגי בן-שמאי, בעריכת מאיר מ' בר-אשר, סימון הופקינסשרה סטרומזה וברונו קיאזה, ירושלים תשס"ז-2007.

תקציר הרצאתו של פרופ' מאיר בר-אשר

סיפורי המקרא ודמויות מן המקרא הם חלק בולט בקוראן. הקוראן מלא וגדוש סיפורים על אבות האומה היהודית, על נביאי המקרא וכמה מן המלכים הנזכרים בו, על קורותיו של עם ישראל בארצו ובגלותו במצרים, על יציאתו מעבדות מצרים לחירות וכניסתו לארץ כנען, הארץ שהקוראן מכנה "אלאַרְד' אלמֻקַדַּסַה" ("ארץ הקודש"). כן כולל הקוראן תיאורים מפורטים על מעשיהם של בני ישראל בארץ המובטחת, על הברית שכרת האל עמהם ועל הפרתם את הברית הזאת ועוד כהנה וכהנה. קו בולט המייחד את סיפורי המקרא ודמויותיו בקוראן הוא שבתיאור הדברים בקוראן נכרכים יחד הן יסודות שמקורם במקרא עצמו הן יסודות בתר-מקראיים שמקורם בספרות המדרש הענפה ואף בכתביהם של אבות הכנסייה (בעיקר הכנסייה הסורית). רק היכרות מעמיקה עם כלל המקורות שעמדו ברקעו של הקוראן יש בה כדי לאפשר לחוקר הטקסט לעמוד על דרכי עיצובם של סיפורים ורעיונות מקראיים בטקסט של הקוראן.  

ההרצאה תכלול מבוא קצר לתולדות המחקרעל שאלה זו ותתמקד בעיקר בעיון בכמה סיפורי קוראן על דמויות ומוטיבים מקראיים תוך מאמץ לנתח את אופני הופעתם בקוראן.

סמינר: לא כך כתוב בתורה - המקרה של אברהם אבינו

 

תקציר ההרצאה:  לדמותו של אברהם בקוראן ובמסורת המוסלמית

"אברהם לא היה יהודי ולא נוצרי כי אם חניף,  תמים עם אלוהיו" (קוראן, סורה 3 [בית עמרם]:66 ] – לדמותו של אברהם בקוראן ובמסורת המוסלמית בין דמויות המקרא והברית החדשה, ששימשו מופת למוחמד ונר לרגליו בעיצוב דת האסלאם, תופס אברהם את המקום המרכזי. הוא נחשב לאבי המונותאיזם הצרוף (דהיינו: האסלאם) ולמכוננו ומוחמד אינו אלא מחייה את מורשתו שנפגמה, עוותה והושכחה בידי עובדי האלילים הערבים. אברהם, בסיועו של בנו ישמעאל, הוא מקימו של בית האל (הכַּעְבַּה) במכה ומעצבם של פולחני העלייה לרגל המתקיימים בה ובסביבתה עוד לפני הופעת האסלאם. זירת התרחשותם של אירועים מרכזיים בחייהם של אברהם ובני ביתו היא חצי האי ערב. דמותו של אברהם גויסה כדי להכשיר מורשת ערבית ופגאנית ולתת לה משמעות דתית חדשה שהאסלאם של מוחמד יוכל להכילה ולעצב את דרכו לאורה. בהרצאה תיבחן דמותו של אברהם בקוראן בהשוואה למקורות היהודים שהיא עומדת בזיקה אליהם.

 

 

 
 

BetaGroup - עיצוב אתרים

כל הזכויות שמורות NTT - מערכות ניהול תוכן