הצטרפות לרשימת תפוצה
 
 
 
חדשות
  • שינוי ההרשמה לסמינרים

    2.8.2017

    בסעיף ההרשמה לסמינרים יש הוראות חדשות להרשמה.

  • שינוי בתכנית תשע"ח: ביטול הסמינר על לאה גולדברג באפריל

    30 באוקטובר 2017
  • ראיונות עם משתתפי הסמינרים

    14/9/16

    כתובת הלינק היא  https://youtu.be/1Bbd0cXZIGI

 
 
 
  דר אבי בקר  
   
 

ד'ר אבי בקר,

דברי הפתיחה של ד"ר אבי בקר: "הפרובלמטיקה של הגיור: הדיון והקונצפציה"

תנו רבנן: גר שבא להתגייר בזמן הזה, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים, דחופים, סחופים ומטורפין, ויסורין באין עליהם? אם אומר: יודע אני ואיני כדאי, מקבלין אותו מיד. יבמות מ"ז. כך נוהגים גם היום.
מה ניתן ללמוד מגישה כל כך בלתי אוהדת למתגייר? האם היהדות דוחה גרים? האם היא מנסה להפחיד אותם? ברור כי חז"ל מנסים לבחון את המניע לגיור. אין פה התנשאות והרחקה אלא, להיפך, מעמידים את המועמד לגיור על מצבו המיוחד של העם היהודי ואם יסכים: "מקבלים אותו מיד", כדברי הגמרא. אז אולי יש פה גיור מזורז? אגב, זה לא רחוק ממה שישראלים אומרים לעולים החדשים: השתגעת לעזוב חיים שקטים ושלווים בניו-ג'רסי ואתה עוזב את העושר והקריירה עבור הרפתקה בישראל? וכשחוזר ישראלי מעמק הסיליקון, מחברות ההי-טק המובילות, אנשים לא מאמינים לו כשהוא מסביר כי אין כמו החיים בישראל. הרי אצלנו חולמים כל כך על הדירה והמילקי בברלין.
מי שלומד את גישת חכמים בתלמוד ובפוסקים רואה לפעמים סתירות וגם אמירות שליליות על גרים. אך אין בכלל ויכוח כי הרוב המכריע, מייצג גישה מאד אוהדת, "חביבין עליך גרים בישראל" ואפילו מדרשים שמסבירים מדוע הגרים עדיפים על היהודים שעמדו בהר סיני ופחדו בעוד הגרים קבלו על עצמם במודע את העול והמחויבות ליהדות.
אבל אנחנו בסמינר הזה עוסקים בהקשר רחב יותר: "הפרובלמטיקה של הגיור". חשבנו לכן כי לא מספיק להציג רק את התפתחות הגישה ההלכתית, הדיון ההיסטורי, הויכוחים בין רבנים לדורותיהם אלא גם לנסות ולדון בבעיות האקוטיות שמסעירות את הציבור הישראלי בהגדרה של "מיהו יהודי" ולענייננו, הויכוח: "מיהו הרב המגייר". הנושא הוא הלכתי, פוליטי, סוציולוגי ומכה גלים בציבוריות הישראלית.
בחרנו בצוות מגוון ובמהלך סוף השבוע נציג לכם מרקם של שתי וערב בדיון על הגיור: מצד אחד דיון בהלכה ובהיבטים היסטוריים של הגישה לגיור ומצד שני כניסה לויכוח הפוליטי-הלכתי בשאלת הגיור בישראל. שלא נשכח, מדינת ישראל מגדירה עצמה על פי החוק כ"יהודית ודמוקרטית", זה לכשעצמו כבר פרובלמטי. הויכוח על הגיור הוא בעצם מחלוקת על "איך מצטרפים לעם היהודי" ולענייננו, איך מצטרפים ל"מדינה היהודית". מסתבר כי במדינה יהודית ודמוקרטית כמו שלמדנו בבחירות האחרונות יש זרמים מנוגדים ומתנגחים בין חילוניים ודתיים ובתוך הציבור הדתי עצמו. לקולות המגוונים, ולא נוכל להביא את כולם, ננסה לתת ביטוי במהלך יום השישי והשבת, שבת הגדול, לפני שנצא לציין את חג החירות, תחילת הסאגה של העם והלאומיות היהודית- ישראלית.

אז איך מצטרפים ליהדות? נתחיל עם פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר-אילן, אשר טבע את המושג "גיור סוציולוגי" המנסה להציג את הדילמות של הפרדוקס הגדול: כיצד יכולה מדינה, גוף חילוני המבוסס על חוק ודמוקרטיה, לבסס תהליך ולאכוף הגדרות של אמונה דתית לצורך רישום תושבים וקביעת מעמדם הלאומי-דתי. מחר בבוקר, נפתח את דיוני השבת עם מרצה צעיר יותר, ד"ר נתנאל פישר מהאוניברסיטה הפתוחה, אשר כתב את הדוקטורט שלו אצל פרופ' אשר כהן והוא יחדד עוד יותר את הדילמה היהודית-דמוקרטית של הגיור: איך נכנס צה"ל, מבנה צבאי המיועד ללחימה והגנה על פי פקודות, לתחום הנפש והאמונה והופך להיות הקבלן הגדול ביותר של תהליך הגיור. איך ניתן להסביר זאת במונחים של מדינת חוק ושוויון ואיך ניתן לקלוט זאת במסגרת של הירארכיה צבאית. איך נכנס לגיור כור ההיתוך הישראלי שמאז ימי בן גוריון התמקד בתפקידים חברתיים של עליה, חברה, חינוך ודת ומדגים עד כמה שונה וייחודית מדינת היהודים.
אם אנו רוצים להיות כנים ל"פרובלמטיקה של הגיור" אין מנוס מכניסה לדיון פוליטי, ואפילו, להציג דעות מנוגדות שאולי גם יתסיסו את הקהל. מחר יופיע בפנינו ד"ר יוסי ביילין, לשעבר שר בממשלה, במפלגת העבודה ואחר כך יו"ר מר"צ. כולכם מכירים ובוודאי מודעים לכוח היצירתיות שלו שהוביל את ממשלת רבין לתהליך  אוסלו וגם, בניגוד גמור לממסד, להקמת המפעל הענק של הבאת צעירים יהודים לישראל במסגרת פרוייקט "תגלית". ביילין יסביר מדוע אין מנוס מתהליך של גיור חילוני, שישרת את מדינת ישראל ויאפשר למאות אלפי עולים להגדיר את עצמם כמצטרפים ללאום היהודי, מבלי לעבור את מה שחלקם הגדול לא מעוניין, תהליך דתי במסגרת בתי הדין הרבניים.
היום תופיע בפנינו, חברת הכנסת ד"ר עליזה לביא, שזה עתה נבחרה מחדש לכנסת ברשימת "יש עתיד" ותספר לנו על ניסיונה כפעילה בתחום המאבק על הגיור מול מוסדות הרבנות וגם על חוויות שעברה כמי שלוותה גרים כפי שנדרש על ידי בתי הדין בתהליך הגיור. אך לצד ההיבטים הפוליטיים וסוציולוגיים, לא נזנח את ההיסטוריה וההלכה. היום אחר הצהריים נצלול עמוק לסוגיה הלכתית של המשפט העברי בעניין ביטול גיור בדיעבד. השופט המחוזי, ד"ר מנחם פינקלשטיין, לשעבר האלוף פינקלשטיין הפרקליט הצבאי הראשי,  כתב דוקטורט וספר בנושא הגיור והוא בר סמכא מוביל בתחום. הוא זכור לכם גם מהשבת על נתן אלתרמן, גם בזה הוא בר סמכא. ביטולי גיור אינם רק נושא הילכתי השמור לפלפול בתלמוד ובספרות השו"ת. ארגוני נשים נאבקים כיום בבתי הדין הרבניים וקוראים לתופעת האיומים של ביטולי גיטין וגיור כ"נשק יום הדין" שיכול להפוך יהודים וילדיהם לגויים ובמקרה של ביטול גט להפוך ילדים לממזרים. האם ניתן להפריז בשימוש בנשק שכזה? השופט פינקלשטיין יהיה בדרכו ובמעמדו זהיר אך יש לו בהחלט גם מקורות ביהדות וגם בפסיקת הבג"צ שיאירו את עיננו בסוגיה כה קשה ומכאיבה.
 מחר תופיע בפנינו הרב דיאנה וילן, הרב ולא רבה או רבנית. היא מרצה בתלמוד והלכה בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר בירושלים, שם גם קיבלה את הסמכתה לרבנות קונסרבטיבית-מסורתית. בנוסף לידע שלה בתלמוד ובמקורות, כפי שנראה, היא גם פעילה במאבק למען עגונות, מסורבות גט ומתגיירים בישראל. את השבת נסכם עם הופעתו של הרב חיים אמסלם  אשר הפגין אומץ ציבורי  כשנלחם על מעמדו מול פוליטיקאים וגם רבנים ולא נרתע מלהעלות על הכתב בספר מנומק הלכתית (אגב, עם הסכמה של הרב עובדיה יוסף) על גישת היהדות האמיתית למתינות בגיור ובמיוחד בהקשר של זרע ישראל ובעולים לישראל אשר מגיעים עם מוטיבציה להשתלב, להתאקלם ולשרת בצבא של המדינה היהודית. התלבטנו והחלטנו שלא כדאי להפוך את השבת לדיון ומחלוקת בין רבנים, על הגוונים השונים. המרצים שלנו בדרכם יציגו גם היבטים היסטוריים והלכתיים ומקובל עלינו כי הרב חיים אמסלם ישלב בדבריו גם התייחסות לדוברים הקודמים וגם יעניק לנו תמונה מגובשת על תפיסת עולמו של הגיור בהלכה בימינו. 

ד"ר אבי בקר השאיר לנו את דף המקורות להרצאתו והוסיף לו קצת הבהרות בתמצית מתוך ההרצאה. נחלק אותו לעיונכם. אנו מקווים שתשכילו ותיהנו השבת וגם אם תשארו עם הרבה פרובלמטיקה, תבינו עוד יותר עד כמה משקפת סוגיית הגיור את ייחודה של מדינה היהודית לאחר כמעט 2000 שנות גלות ללא ריבונות וללא ממלכתיות.

תקציר קורות חיים

ד"ר אבי בקר, לשעבר מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, היה חבר במשלחת ישראל באו"ם ופרופסור אורח  באוניברסיטת ג'ורג'טאון. הוא מלמד כיום (מ-2009) בתכנית ה-מ.א. לדיפלומטיה באוניברסיטת תל-אביב ומשפט בינלאומי במכללת קריית אונו. בקר הוא מומחה ליחסים בינ"ל, האו"ם, בקרת נשק ויהדות העולם. הוא מרצה בנושאים אלה בארץ ובעולם ופרסם ספרים ומאמרים רבים בתחומים אלה בארה"ב ובישראל. ספרו מיהו העם הנבחר? סיפור מאבק הרעיונות הגדול בהיסטוריה יצא לאור בנובמבר 2013 בהוצאת ידיעות ספרים והיה רב מכר. 

ד"ר אבי בקר הוא היועץ האקדמי של הסמינר "הפרובלמטיקה של הגיור" של אבות ומייסדים במעלה חמישה בז'-ח' בניסן תשע"ה, ה-27-28 במרץ 2015.  

בדברי הפתיחה יציג בקר את מהותה של הפרובלמטיקה המתמקדת במעורבותם של מוסדות מדינה, ואפילו צה"ל, בתהליכי ההצטרפות לעם היהודי על פי ההלכה והמורשת היהודית. זו תופעה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. לשם כך נבחרו מרצים ואנשי ציבור המייצגים פסיפס מגוון של דעות וגישות לסוגיות הגיור תוך כדי הצגת הגישה ההלכתית ומתנגדיה וההיסטוריה של הגישה היהודית לגיור.  

 

תקציר הרצאתו של בקר "הגיור ביהדות: ספחת? גזענות? מיסיונריות?"  

שלושת סימני השאלה שיעמדו במוקד ההרצאה מאפשרים דיון שתי וערב בהיבטים היסטוריים והלכתיים שאפיינו את הדיון על גישת היהדות כלפי החפצים להצטרף אליה. למעשה אין חדש בדיון הציבורי המנסה לייחס ליהדות כוונות עוינות למתגיירים, האשמות על גזענות והתנשאות של "עם נבחר"ולעיתים מחפש דרכים להרחבת השורות של הדמוגרפיה היהודית באמצעות גיור אקטיבי-מיסיונרי. ההרצאה תדגים את שרשי המחלוקת בשלושת הסוגיות הללו במקורות התלמודיים ובהגותם של חכמי ישראל ואת הויכוחים בין היסטוריונים על הפרשנות לטקסטים. ההרצאה תדגים עד כמה הנושא רלוונטי בעידן המודרני וגם במאה ה-21  והשלכותיה על הפרקטיקה של תהליך הגיור בימינו.

לסיכום, טוען בקר, הטענות על גישה שלילית למתגיירים (ספחת), גזענות כלפי הגר או שאיפה כמוסה של מיסיונריות הם נחלתם של בודדים וחריגים ולעיתים פרי דמיונם של היסטוריונים. לרוב משקפות טענות אלה קריאה בלתי נכונה של הטקסטים ולעיתים הן מייצגות שיבוש ועיוות מכוון של העובדות שנועד לתאר את היהדות כבלתי נאורה.   

מקורות

הגיור ביהדות:

ספחת? גזענות? מיסיונריות?

 
 

 

 

ספחת??

1. "אמר רבי חלבו: קשים גרים לישראל כספחת לעור,שנאמר: "ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב" (ישעי יד'1) כתיב הכא "ונספחו", וכתיב התם "לשאת ולספחת"(וי' יד 55) (בבלי, קידושין ע:)

2. א"ר ברכיה כנגד מי אמר בחוץ לא ילין גר, אלא עתידים גרים להיות כהנים משרתים בבהמ"ק שנאמר "ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב", ואין "ונספחו" אלא כהונה שנאמר "ספחני נא אל אחת הכהונות" (שמ"א ב ), שעתידין להיות אוכלין מלחם הפנים לפי שבנותיהן נישאות לכהונה. (שמו"ר יט:ד)

3. תוספות קשים גרים - פירש בקונטרס (=רש"י): א.לפי שאינם בקיאים במצות ומביאים פורענות, ב. ועוד שמלמדים את ישראל ממעשיהם וכו'... ג.. ויש מפרשים, דקשין גרים לישראל כספחת לפי שהזהיר הקב"ה עליהם בעשרים וארבעה מקומות שלא להונות אותם, ואי אפשר שלא יצערום. ד. ויש מפרשים, לפי שעל ידי הגרים ישראל בגלות, כדאמר (פסחים דף פז עמוד ב): "מפני מה ישראל מפוזרים בכל ארצות יותר משאר עובדי כוכבים, כדי שיתוספו עליהם גרים"...  ה. והרב רבי אברהם גר פירש, לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקין בהם, קשים הם לישראל כספחת, דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו... ו. ורבינו יצחק פירש, דלפיכך קשים, שנטמעו בישראל, ואין השכינה שורה אלא על משפחה מיוחסת.

גזענות?

4. רבי יהודה הלוי ב"כוזרי": "אמר החבר...אברר לך כבוד העם...ובני יעקב כולם סגולה...בעניין שהם בשרשם וטבעיהם מן הסגולה ומולידים מי שהוא סגולה...אכן, ומי שמצטרף אלינו מבין האומות, כפרט, יקבל מן הטובה שלנו, אך לא ישתווה עמנו... בשל היותנו הסגולה מבני האדם...עם זאת לא ישתווה הגר המקבל את דת ישראל אל האזרח. שכן רק האזרחים ראויים לנבואה"

5.."הרוצה בכל מאודו שוויון בין כל הברואים הן ברמה המשפטית והן ברמה התודעתית, חייב להוקיע את האמונה בדבר "העם הנבחר" לקיום תכלית הבריאה...ולכן אל יפלא בעיניך כשתקרא את דבריו הגזעניים והמקוממים של ר' יהודה הלוי בספרו 'הכוזרי'...השקפת העולם הבסיסית של אנשי הדת היהודית [של עם נבחר וסגולה] היא 'שֹרֶשׁ פֹּרה ראשׁ וְלַעֲנָה' לכל ההלכות, הדינים, המצוות, הערכים והמוסר שיש בהם גזענות, אפליה וחוסר סובלנות לדעות שונות... כל שוחר דמוקרטיה וליברליות צריך לברוח מאמונות 'העם הנבחר', 'אור לגויים,' 'תורת האלוהים,' כמי שבורח מאש. " ("אתר "דעת אמת", יהדות הומניסטית, התנועה לשחרור מהדת לקידום הנאורות וההשכלה)

6. מיכה גודמן, חלומו של הכוזרי: גישתו של ריה"ל השוזר בסיפור הגיור את "התיאולוגיה המתנגדת לגיור" גורמת כי "שוב פועל ספר הכוזרי נגד עצמו". מציע: "המלך שומע משהו אחר" ממה שמנסה החבר היהודי להשמיע לו. המדובר ב"שיח חרשים", כי למעשה המלך "שומע מן הסיפור של עם ישראל את מה שאפשרי עבור כל האנושות"

7. תשובת הרמב"ם לר' עובדיה הגר: "שאברהם אבינו הוא שלמד כל העם והשכילם והודיעם דת האמת וייחודו של הקב"ה, ובעט בעבודה זרה והפר עבודתה, והכניס רבים תחת כנפי השכינה ולמדם והורם... לפיכך כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות וכל המיחד שמו של הקב"ה כמו שהוא כתוב בתורה, תלמידו של אברהם אבינו ע"ה ובני ביתו הם כולם.., כשם שהחזיר את אנשי דורו בפיו ובלמודו, כך החזיר כל העתידים להתגייר בצואתו שצוה את בניו ואת בני ביתו אחריו. נמצא אברהם אבינו ע"ה הוא אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו ואב לתלמידיו וכל גר שיתגייר. לפיכך יש לך לאמר 'א‑להינו וא‑להי אבותינו', שאברהם ע"ה הוא אביך, ויש לך לומר 'שהנחלת את אבותינו', שלאברהם נתנה הארץ... אבל 'שהוצאתנו ממצרים' או 'שעשית נסים לאבותינו', אם רצית לשנות ולומר 'שהוצאת את ישראל ממצרים' ו'שעשית נסים עם ישראל' – אמור; ואם לא שניתאין בכך הפסד כלום, מאחר שנכנסת תחת כנפי השכינה ונלוית אליו אין כאן הפרש בינינו ובינך. וכל הנסים שנעשו כאלו לנו ולך נעשו... שכבר בחר בך הבורא יתעלה והבדילך מן האומות ונתן לך התורה, שהתורה לנו ולגרים שנ' "הקהל חוקה אחת לכם ולגר הגר חוקת עולם לדורותיכם ככם כגר יהיה לפני ה', תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם"(במדבר ט"ו, טו–טז). ודע כי אבותינו שיצאו ממצרים, רובם עובדי עבודה זרה היו במצרים, נתערבו בגוים ולמדו מעשיהם, עד ששלח הקב"ה משה רבינו ע"ה רבן של כל הנביאים והבדילנו מן העמים והכניסנו תחת כנפי השכינה, לנו ולכל הגרים, ושם לכולנו חוקה אחת. ואל יהא יחוסך קל בעיניך: אם אנו מתיחסים לאברהם יצחק ויעקב, אתה מתייחס למי שאמר והיה העולם" (שו"ת הרמב"ם,רצ"ג(.

מיסיונריות?

8. ר' אלעזר בן פדת:"לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים" (פס' פז:(

9. "בעוד 25 שנה הויכוח עם אחמד טיבי [המתנגד למדינה היהודית] אולי לא יתקיים כי לא יהיה עם יהודי בכמויות מספיקות כדי שהנושא יהיה משמעותי". מכיוון שלא ניתן "לשמר את העם היהודי בגולה... אלא אם כן תהיה מגמה אנטישמית חזקה שלא תניח ליהודים להתבולל" חובה על ההנהגה במדינת ישראל לשמור על "מדינת היהודים" על ידי פתיחת מגמה גיור אדירה בכל העולם תוך כדי מציאת פתרונות הלכתיים מתאימים." (דן מרגלית)

10. במציאות החדשה של התערבות והיטמעות אין היהודי יכול לחפש לו מקום להתגונן בבית הכנסת וגם בית ההורים מאבד השפעתו על זהותם הדתית של הצאצאים, מה עוד שלרוב המסגרת המשפחתית אינה בהכרח מספקת מודל יציב או ברור לגבי ההמשכיות היהודית.  לכן יש להשקיע הרבה [מיליארדים!] בשיווק, לימוד וקהילות חדשות לעידוד ההצטרפות ליהדות לפתיחת השערים של הקהילה היהודית לתחייה מחודשת באמצעות גיור אקטיבי (גרי טובין, פתיחת השערים, סאן פרנסיצקו, 2009)

 11. יוספוס (יוסף בן מתתיהו) , נגד אפיון,  (מאה הראשונה לספירה): "והנה מידינו נגלו החוקים לכל יתר בני האדם, אשר הרבו לקנא להם מדור לדור. לראשונה באו הפילוסופים היונים, אשר למראה עין שמרו את דרכי אבותיהם, אבל בספריהם ובתורתם הלכו אחרי משה רבנו, כי כמחשבותיו היו גם מחשבותיהם על האלוהים, וכמוהו למדו אורחות תום בחיים ודרכי קרבת הבריות. אולם גם בקרב ההמונים עצם זה מדורות רבים מספר המקנאים לעבודת אלוהינו, ואין עיר מערי היונים או עם מעמי הלועזים, אשר לא פשט שם מנהג היום השביעי שבו שובתים אנו מכל עבודה, וגם משמרת הצומות, והדלקת הנרות, ורבים מחוקי האוכל אשר צוו עלינו. והם מנסים גם ללכת בדרכי שלום הבריות אשר לנו, ולגמל חסדים, ולאהוב את המלאכה, ולהתחזק כמונו בעת גזירה על החוקים. ומה נפלא הדבר, לא ההנאה מביאה אותם לידי זה, ולא מקסם אחר, רק כוח התורה בעצמה, כי כשם שהאלוהים ממלא את כל העולם, ככה פשטה התורה בכל זרע האדם... רבים מקרב היונים באו בברית תורתנו, ואחדים מהם שמרו אותה, ויש אשר קצר כוחם לשאת את עול חוקינו, וחזרו למכורתם ". (נגד אפיון, ספר ב'י' ו-ל"ט).

12. דמוגרפיה במאה ה-1: 8מ' יהודים (סאלו ברון), 4.5מ' (דלה פרגולה), 2מ' (ברושי). מאה ה-7 1מ'.

13. אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים, כִּי סוֹבְבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה כְּדֵי לְגַיֵּר אִישׁ אֶחָד, וְכַאֲשֶׁר יִתְגַּיֵּר אַתֶּם עוֹשִׂים אוֹתוֹ לְבֶן גֵּיהִנּוֹם כִּפְלַיִם מִכֶּם." (הבשורה ע"פ מתי, כג' 15)

14.  "הורקנוס כבש גם את אדורים ואת מרישה ערי אדום והכריע את כל האדומים והרשה להם להישאר בארץ אם יימולו וייאותו לקבל את חוקי היהודים. והללו קיבלו על עצמם מאהבת ארץ אבותם גם את המילה וגם להשוות את שאר הליכות חייהם לאלה של היהודים.  ומאותו זמן ואילך היו הללו יהודים" (יוסף בן-מתתיהו (קדמ', יג 258-257   (וכן הכותים – "גרי אריות" - מלכים ב' יז)

15. וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. (ישעיהו ב' וגם במיכה ד') 

 
 

BetaGroup - עיצוב אתרים

כל הזכויות שמורות NTT - מערכות ניהול תוכן