הצטרפות לרשימת תפוצה
 
 
 
חדשות
  • שינוי ההרשמה לסמינרים

    2.8.2017

    בסעיף ההרשמה לסמינרים יש הוראות חדשות להרשמה.

  • שינוי בתכנית תשע"ח: ביטול הסמינר על לאה גולדברג באפריל

    30 באוקטובר 2017
  • ראיונות עם משתתפי הסמינרים

    14/9/16

    כתובת הלינק היא  https://youtu.be/1Bbd0cXZIGI

 
 
 
  הרב דיאנה וילה  
   
 

הרב דיאנה וילה

קורות חיים ותקציר הרצאה

 

בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ומחשבת ישראל (האוניברסיטה העברית), תואר שני במחשבת ישראל The Jewish Theological Seminary of America) , ניו יורק), לקראת סיום תואר שני מחקרי בתלמוד (האוניברסיטה העברית), תואר בפסיכולוגיה (,licenciatura אוניברסיטת בואנוס איירס) והסמכה לרבנות מסורתית/קונסרבטיבית (בית מדרש לרבנים ע"ש שכטר).

מרצה בתלמוד והלכה בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר בירושלים, ורכזת תכנית משל"י (תואר שני עם מסלול ראשי בתלמוד והלכה משולב עם לימודים בחברותא, סדנאות וקורסי העשרה).

פעילות בעבר: מרצה במכללות ובית ספר לרבנות בבואנוס איירס, יושבת ראש קהילת רמות ציון בירושלים, סגנית יושבת ראש לשעבר בכנסת הרבנים בישראל, חברת הנהלת המכון ללימודי היהדות לשעבר, חברה בפעילות דו קיום כולל מפגשים בינדתיים בארץ (עם נשות עיסוויה, ירושלים) ובחו"ל (עם קבוצות נשים ואנשי דת פלסטינאים), מרצה בימי לימוד לנשים מסורתיות ברחבי הארץ ובמסגרות רבות נוספות בארץ ובחו"ל (כגון כנסי "לימוד" באנגליה, שטוקהולם וישראל).

נציגת מכון שכטר בקואליציית עיקר (קואליציה למען עגונות ומסורבות גט) במליאה (בעבר גם בוועדת ההיגוי וכיו"ר הוועדה לענייני הלכה).

כתבתי שני ספרים יחד עם הרב מוניק זיסקניד גולדברג ז"ל ("זעקת דלות - פתרונות הלכתיים לבעיית העגונות בזמננו", ירושלים, 2006 ו ,"Ask the Rabbi - Women Rabbis Respond to Modern Halakhic Questions", ירושלים, 2010) בנוסף לחוברות ומאמרים רבים (כולל "מסורת ושינוי – אתגר הגיור והיהדות המסורתית (קונסרבטיבית) בישראל"

 שנכתב עם עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית ועתיד להתפרסם ע"י המכון הישראלי לדמוקרטיה).

הגיור הקונסרבטיבי: עקרונות הלכתיים במציאות משתנה

 

בהרצאה אסכם בקצרה את העקרונות לפסיקה קונסרבטיבית. אתייחס למקורות תלמודיים בעניין קבלת עול מצוות וגיור למטרת נישואין, לקטעים רלוונטיים מתוך שאלות ותשובות במאה העשרים ולאפשרות של פסיקה מקלה במסגרת ההלכה. אתייחס להבדלים בין ישראל לחו"ל ולמגוון הגישות בתוך התנועה הקונסרבטיבית, בה הגישה הפלורליסטית מאפשרת לרב המקומי לבחור מתשובות מגוונות ואף סותרות בהתאם לנסיבות.

 

Rabbivilla@schechter.org.il

www.schechter.org.il

הגיור הקונסרבטיבי: עקרונות הלכתיים במציאות משתנה - מקורות

 

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מ"ז עמוד א' - עמוד ב'

תנו רבנן: גר שבא להתגייר בזמן הזה, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים, דחופים, סחופים ומטורפין, ויסורין באין עליהם? אם אומר: יודע אני ואיני כדאי, מקבלין אותו מיד.

 ומודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות, ומודיעין אותו עוון לקט שכחה ופאה ומעשר עני. ומודיעין אותו עונשן של מצות, אומרים לו: הוי יודע, שעד שלא באת למדה זו, אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, חיללת שבת אי אתה ענוש סקילה, ועכשיו, אכלת חלב ענוש כרת, חיללת שבת ענוש סקילה. וכשם שמודיעין אותו עונשן של מצוות, כך מודיעין אותו מתן שכרן, אומרים לו: הוי יודע, שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים, וישראל בזמן הזה - אינם יכולים לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורענות. ואין מרבין עליו, ואין מדקדקין עליו.

קיבל, מלין אותו מיד...ושני תלמידי חכמים עומדים על גביו, ומודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות; טבל ועלה - הרי הוא כישראל לכל דבריו. אשה, נשים מושיבות אותה במים עד צווארה, ושני תלמידי חכמים עומדים לה מבחוץ, ומודיעין אותה מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות...ואמר מר: גר שבא להתגייר, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר?

ומודיעים אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות. מאי טעמא [מהו הטעם?]? דאי פריש נפרוש [שאם רוצה לפרוש, יפרוש], דאמר רבי חלבו: קשים גרים לישראל כספחת, דכתיב: "ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב..." (ישעיהו י"ד: א').

ואין מרבים עליו, ואין מדקדקים עליו. אמר רבי אלעזר: מאי קראה? דכתיב:   "ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה" (רות א': י"ח), אמרה לה: אסיר לן תחום שבת! "אל אשר תלכי אלך" (רות א': ט"ז). אסיר לן ייחוד!    "ובאשר תליני אלין" (רות א': ט"ז). מפקדינן שש מאות וי"ג מצות! "עמך עמי" (רות א': ט"ז). אסיר לן עבודת כוכבים! "ואלהיך אלהי" (רות א': ט"ז). ארבע מיתות נמסרו לב"ד! "באשר תמותי אמות" (רות א': י"ז). שני קברים נמסרו לבית דין! "ושם אקבר" (רות א': י"ז). מיד, "ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה" (רות א': י"ח)...

אחד גר ואחד עבד משוחרר [טובלין]. קסלקא דעתך לקבל עליו עול מצות, ורמינהו: במה דברים אמורים - בגר, אבל בעבד משוחרר - אין צריך לקבל!

תלמוד בבלי מסכת בכורות דף ל' עמוד ב'

הגר שקיבל עליו דברי תורה, אפי' נחשד לדבר אחד - הוי חשוד לכל התורה כולה והרי הוא כישראל מומר, נפקא מינה, דאי קדיש - קידושיו קידושין... עובד כוכבים שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד - אין מקבלין אותו, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים.

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף כ"ד עמוד ב'

אחד איש שנתגייר לשום אשה, ואחד אשה שנתגיירה לשום איש...אינן גרים, דברי רבי נחמיה...אמר רבי יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: הלכה כדברי האומר כולם גרים הם. אי הכי, לכתחלה נמי! משום דרב אסי, דאמר רב

אסי: "הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ" (משלי ד': כ"ד).

שו"ת בית יצחק, חלק ב', סימן ק' - הרב יצחק יהודה בן חיים שמלקיש, (לבוב, 1828 – 1906); תשובה משנת 1876

שאלה: באחד שהיה לו ילד משפחה ערלית ומתה אשתו. ורוצה לישא הערלית הנ"ל אחרי שתתגייר. ובאם לא יתירו לו, ידור עמה באיסור, או ישאנה בדרך צווילעהע (=נישואין אזרחיים). אם מתירים לו איסור זה, שלא יבוא לידי עבירות חמורות. או שאין רשאי הבית דין להזדקק, דבודאי גם לאחר שתתגייר לא תשמור איסור נדה...

מי שמגייר, ומקבל עליו עול מצוות, ואם בלבו שלא יקיימם – רחמנא לבא בעי ולא נעשה גר...

בעיקר דין גרים בזמן הזה צריך לראות שיקבלו עליהם באמת לשמור עיקרי הדת ושאר מצוות ושבת, שהוא עיקר גדול. דמחלל שבת כעובד עבודה זרה. ואם מגייר עצמו, ואין מקבל עליו שמירת שבת ומצוות כדת, לא הוי גר.

שו"ת דעת כהן (ענייני יורה דעה) סימן קנ"ד – הרב אברהם יצחק הכהן קוק (לטביה, 1865 – ירושלים, 1935)

ב"ה, עה"ק ירושלים תובב"א, ט' ניסן תרפ"ח (1928). שלו' וברכה מו"ה שאול סתהון שליט"א, רועה עדת קודש אחינו הספרדים יצ"ו בבוענאס איירס ארגנטינה יצ"ו...

הגיעני יקרת מכתב קדשו... בדבר מקבלי גרים שלא כדת וכשורה... אם הם מתאמצים להתגייר מקבלין אותם, פשוט הוא דהיינו דוקא כשמכירים בהם שהם מתגיירים בלב שלם לשם שמים אבל אלה שמקבלין גרים גרורים, שבשביל דברים של חמריות ותאות לבם הם מתגיירים, בודאי עליהם נאמר רע ירוע, ותבא עליהם רעה אחר רעה, כי גרים כאלה ודאי קשים לישראל כספחת, והם מביאים קוצים בכרם בית ישראל.

והרי מפורש אמרו חז"ל בכורות ל' ע"ב נכרי שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו, רבי יוסי ברבי יהודה אומר אפי' דקדוק אחד מדברי סופרים, ואיך אפשר לקבל גרים באופן כזה שיודעים ברור שאחר גרותם יעברו על דברי תורה, (אמת הדבר שיש לתמוה על השמטת הפוסקים הלכה זו לגמרי, מ"מ הלא משנה לא זזה ממקומה... והנה הטור והשולחן ערוך לא הזכירו כלל כל דין זה שאין מקבלין עכו"ם שבא לקבל ד"ת חוץ מדבר א'. ויתר הפלא לכאורה שהרמב"ם קבעה בפרק י"ד מהלכות איסורי ביאה הלכה ח' לגבי קבלת גר תושב. ...

ולא עוד אלא שהמקבלים אותם הרי הם עוברים על לפני עור... דאם נאמר שאין גירותם גירות גם בדיעבד, הרי הם מכשילים את הרבים במה שמחזיקים נכרים בחזקת ישראל, וכמה תקלות וחורבות נפקי מזה, בדיני קידושין וגיטין ויבמין... ואם באמת הם גרים, ובדיעבד מתחייבים בכל הורה כולה, הרי הם מכשילין אותם בזה שמחייבין אותם בעונשין של איסורי תורה שעוברים עליהם, וקודם שבאו לידי מדה זו הלא לא נתחייבו בהם, ואין נענשין עליהם, וכדאמרי' ביבמות דף מ"ז ע"א כשמודיעין אותו ענשן של מצות אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, חללת שבת אי אתה ענוש סקילה, ועכשיו אכלת חלב אתה ענוש כרת, חללת שבת אתה ענוש סקילה. והרי אנו מצווים על לפני עור אפילו בגויים... וקל וחומר בנידון דידן שמכשיל אותו בהיותו אח"כ נכנס במדה ידועה בכלל ישראל לחיובא, והוא נענש על ידו על כל מה שהוא עובר מדברי תורה.

שו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן, סימן ס"ה (הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, ירושלים 1880 – 1953)

גירות לנשי ובני ישראלים שאינם שומרי דת הרוצים לגייר נשותיהם הנוכריות עם בניהם

י"ג ניסן תשי"א [1951] לכבוד מעלת ותהלת הרב הגדול מעוז ומגדול כמוהר"ר יהודה ליאון כלפון יצ"ו רב מק"ק טיטוואן. שלום וברכה בחבה נעימה...

גוי שבא להתגייר אפילו אם נדע שלא מקים מצות התורה טבילתו לשם גרות הרי היא כמפרש שקבל עליו אם לא שפירש חוץ מדבר זה.

תדע עוד, שהרי בגוי הבא להתגייר מודיעים אותו עיקרי הדת שהוא יחוד ה' ואיסור ע"ז ומאריכין עמו בדבר זה ואלו בקבלת המצות מודיעין אותו מקצת מצות קלות וחמורות ומודיעין אותו מקצת עונשים של מצות שאומרים לו קודם שבאת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו להודיעו כל דקדוקי עונשין וכו' דשמא כוונתו לשמים .. מכאן מפורש יוצא שאין דורשין ממנו לקיים המצות ואף לא צריך שבית דין ידעו שיקיים אותן, דאם לא כן לא יתקבלו גרים בישראל דמי יערוב שגוי זה יהיה נאמן לכל מצות התורה אלא מה שמודיעין לו מקצת מצות הוא כדי שאם ירצה יפרוש וכדי שלא יוכל לומר אח"כ אילו ידעתי לא הייתי מתגייר וזהו לכתחלה אבל בדיעבד אם לא הודיעוהו אינו מעכב (ש"ך שם סק"ג). מכל

האמור למדנו: שאין תנאי קיום המצות מעכב את הגרות אפילו לכתחלה.

ועוד ראיה מכרעת מפסק מרן ז"ל: וכיון שטבל הרי הוא כישראל שאם חזר לסורו הרי הוא כישראל מומר שאם קדש קדושיו קדושין ואפילו חזר ועבד אלילים הרי הוא כישראל מומר שקדושיו קדושין (שם סעיף ב' וסעיף י"ב) ובביאור הגר"א כתב: שלכן קיימו שלמה ושמשון את נשותיהם אע"ג שנגלה סופם וסופן הוכיח על תחלתן (שם ס"ק כ"א).

מכל האמור ומדובר תורה יוצאה שמותר ומצוה לקבל גרים וגיורות אעפ"י שידוע לנו שלא יקיימו כל המצות משום שסופם יבואו לידי קיומם ומצווים אנו לפתוח להם פתח כזה ואם לא יקיימו את המצות הם ישאו את עונם ואנו נקיים.

והנני מעתיק פה מה שכתבתי בענין זה באותה שאלה עצמה: בענין קבלת גרים חדש מעכ"ת מסברא לומר שבזמן הזה שאנו רואים ויודעים והדבר מפורסם וגלוי שרובא דרובא דגרים אינן שומרים מצות התורה אפילו לזמן קצר, הלכך אין לקבל בזמן הזה וכן כתב במכתבו אלי מיום ג' שבט דנא. ואנא דאמרי אם כן נעלת דלת בפני גרים שלא לקבל בישראל גרים כלל אפילו אם יתברר בהחלט שהוא מתגייר לשם שמים אבל מדברי רבותינו ז"ל למדנו שמצוה לקבל גרים ולהכניסם תחת כנפי השכינה לפי שהקב"ה אוהב גרים וצוה על הונאתן (יבמות ק"ט ע"ב תד"ה רעה) ואל תשיבני ממ"ש שבימי שלמה לא קבלו גרים שהרי כתבו התוס' ד"ה לא וכו' וההיא דפ"ב דשבת וכו' בטוח היה הלל בסופו לשם שמים, מדבריהם מוכח דסופו לשם שמים סגי אעפ"י שאין סופו לקיים מצות התורה, ועכ"פ בסופו לקיים סגי אעפ"י שלא יקיים סמוך לגרותו, ולפי מסקנתם זאת יוצא שגם בימי דוד ושלמה קבלו גרים שידעו בהם שסופם לשם שמים, וגדולה מזו אמרו רז"ל: לא הגלה הקב"ה את ישראל לבית האומות אלא כדי שיתוספו אליהם גרים.... ובדורנו זה אחראית וקשה מאד נעילת דלת בפני גרים לפי שהיא פותחת שערים רחבים ודוחפת אנשים ונשים מישראל להמיר דתם ולצאת מכלל ישראל או להטמע בגוים ויש בזה משום אזהרת רז"ל: לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת (סוטה מ"ז). ואדם מישראל שנטמע או שנדחה מישראל נהפך לאויב ישראל בנפש, כמו שההיסטוריא מעידה על זה בהרבה מקרים והרבה דורות וגם אם לא נחוש ונאמר ילך החבל אחרי הדלי, מכל מקום לבניהם ודאי שאנו חייבים לקרבם לא מבעיא אם הם בני ישראלית שבניה הם ישראלים גמורים אלא אפילו אם הם בני גוייה הרי מזרע ישראל המה, ואלה הם בבחינת צאן אובדות, וירא אנכי שאם נדחה אותם לגמרי על ידי זה שלא נקבל את הוריהם לגרות נתבע לדין ויאמר עלינו: את הנדחת לא השיבותם ואת האובדת לא בקשתם (יחזקאל ל"ד) וגדולה היא תוכחה זאת מאותה התוכחה של קבלת גרים (יו"ד סי' רס"ה סעיף י"ב) ועל כגון זה נאמר: הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה (אבות פ"ב מ"א). מטעם זה הנני אומר מוטב לנו שלא נסור מדברי רבותינו שמסרו הלכה זאת לפי ראות עיני הדיינים שכוונתם לשם שמים.

הרב טוביה פרידמן, תשובה בעניין גיור כהלכה, תשובות וועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל, כרך ג', ירושלים, תשמ"ט (www.responsafortoday.com)

שלוש מסקנות מתבקשות מתוך דיוננו:  (1גיור לשום איש או אשה אינו מונע גיור כהלכה (2 ;קבלת עול מצוות אינה נפסלת במקום שיש חשש שהגר לא יקיים את כל המצוות; 3) כל שלושה מישראל היודעים דיני גיור כשרים להיות בית דין לקבל גרים. אף על פי שלפי ההלכה אין צורך בשלושה תלמידי חכמים, בכל זאת נהוג זה הרבה דורות שרק רבנים מוסמכים מטפלים בעניין גיור וראוי שכך ננהג גם היום.

לבסוף, הערה כללית.  ידוע שבארצנו כיום מערימים אין ספור קשיים בדרכו של נכרי הרוצה להתגייר. בירושלים, למשל, כשאדם מגיש בקשה לגיור לרבנות, אין מתחילים לטפל בו אלא רק כעבור שנה.  בארצות ששם יש רבנות רשמית הממונה על ידי הקהילה היהודית, כגון באנגליה, המדיניות היא להחמיר עד כמה שאפשר.

בארגנטינה נמנעים לגמרי מלקבל גרים. נכרי שפונה לרבנות בבואנוס-איירס מייעצים לו לנסוע לארץ-ישראל כדי להתגייר. אין ספק שעמדה נוקשה זו עומדת בסתירה לכל מסורת הגיור כפי שהיא משתקפת במקורות. דווקא אנו, רבנים מסורתיים, יש לנו על מה לסמוך בעמדתנו החיובית לקבלת גרים. מן הראוי לבדוק אם לא הגיעה השעה שנקים בית דין משלנו לקבל גרים. הלא "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

יזהר הס ודיאנה וילה, מתוך "מסורת ושינוי – אתגר הגיור והיהדות המסורתית (קונסרבטיבית) בישראל" (המכון הישראלי לדמוקרטיה, ייצא לאור בשנת 2015)

התאמת ההכנה לגיור למציאות הישראלית  

 בעת האחרונה מתנהל בלשכה לשירותי דת של התנועה המסורתית וכנסת הרבנים דיון ער בשאלה האם יש לבצע שידוד מערכות בחשיבה ההלכתית על הגיור המסורתי בישראל. מאות אלפי העולים שאינם יהודים על פי ההלכה ואשר השתלבו בחיי העם והמדינה, מעמידים אתגר היסטורי המחייב, כפי הנראה, חשיבה רדיקלית שתציע לעם בישראל כלים הלכתיים להתמודדות עם האתגר העצום שמציבה בפנינו ההיסטוריה היהודית בעת הזו.

תכני הלימוד לגיור בתנועה המסורתית בישראל, הגם שהם ישראליים באופיים ומותאמים למתגייר המקומי, מבוססים על דגם של תקופת לימוד ממושכת, דגם שהתפתח בעיקרו בקהילות היהודיות בחו"ל. הדבר מחייב, מטבע הדברים, תיקונים והתאמות. זהות המתגיירים בישראל היא לעתים יותר לאומית מאשר דתית – הם אינם מאמינים בדת אחרת אך הם לא יתחייבו להתפלל ולברך בצורה שוטפת. יש הגורסים, למשל, כי ראוי להגביר את הלימוד בנושאים של צדק חברתי ועזרה לזולת. התורה כוללת מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו. ללא התנהגות נאותה כלפי הזולת – הפולחן הדתי הוא חסר ערך. זהו מסר ברור של תורת ישראל החל מימי הנביאים. אין כאן שינוי בהשקפת העולם ההלכתית ובמחויבות ללמד את הגר אלא עניין של דגשים, בהתחשב באופי המתגיירים וברצון להאיץ עד כמה שניתן את משך הלימוד. המתגייר עדיין ילמד את עיקרי המצוות בין אדם למקום, אך יש סיכוי שהוא יוכל להתחבר יותר למסורת ישראל כשיוקדש זמן לימוד ממושך יותר למצוות שבין אדם לחברו ולעידוד המעורבות בחיים החברתיים במדינת ישראל בעזרת ערכי תורת ישראל. לעומתם, יש הטוענים שהערכים החברתיים הם אוניברסליים ומקובלים על ידי החברה בכללותה ולכן אין צורך להדגישם, אלא יש ללמד את המועמד לגיור בעיקר את התחומים שבהם הוא פחות מתמצא – הוי אומר דווקא את המצוות שבין אדם למקום (שבת, חגים, כשרות, תפילות, ברכות ועוד).

בנוסף לדיון על תכני הלימוד, מתקיים גם דיון בין רבני התנועה באשר לצמצום היקף הלימוד למתגיירים במדינת ישראל. בשונה ממתגיירים בחו"ל, כאן מדובר בעולים שרובם מ'זרע ישראל' ואשר הגיעו כדי לקשור את גורלם בגורל היהודים במדינת ישראל ולתרום בכל תחומי החיים. המועמד לגיור שמגיע אלינו הוא בעל תעודת זהות ישראלית (מתוקף היותו בן/בת או נכד/ה ליהודי/ה או נשוי ליהודי/ה), דובר עברית, לעתים הוא אף גדל בארץ, נימול וחגג בר או בת מצווה, ציין שבתות וחגים (באמצעות קידוש ו/או הדלקת נרות) שהם חלק מלוח השנה שלפיו הוא חי, ולמד תנ"ך וספרות יהודית נוספת בבית הספר. רוב האוכל הנמכר בארץ הוא כשר ועומד תחת השגחה רבנית, ובמוסדות רבים המסעדות הן כשרות. המועמד לגיור מכיר בדרך כלל את ההפרדה בין בשר לחלב ויודע שמאכלים מסוימים אסורים על פי ההלכה. אי-אפשר בשום פנים להשוות בינו לבין גר שגדל בחברה נוצרית, שבקושי מכיר את לוח השנה היהודי, שאינו יודע עברית ושלא למד דבר ממסורת ישראל (אם כי גם בחו"ל יש כמובן בעלי רקע מוקדם, אך בדרך כלל הקשר למסורת הוא הרבה יותר רופף).

אם עד היום דרשנו מהמתגיירים שנת לימודים, השתתפות פעילה בחיי קהילה יהודיים, קיום מצוות, טבילה ומילה (לגברים) – האם נוכל לבסס תשובה הלכתית, או לקבוע תקנת שעה בשעת הדחק, שעבור עולים מזרע ישראל (דוברי עברית, שהשתלבו במרקם החיים היהודי-ישראלי), יוקם מסלול גיור ייחודי, מהיר, מקוצר מהמקובל היום?

הדיון עדיין בעיצומו וטרם הוכרע סופית. עיקרי התוכנית עוד לא גובשו, אך עקרונותיה הולכים ומתבהרים, וכך גם הוויכוח הפנימי הער. שלא כבוויכוחים אידיאולוגיים מהותיים אחרים בקרב רבני היהדות המסורתית, כאן מסתמן כי החלוקה איננה החלוקה המוכרת בין שמרנים לשמרנים פחות. הדיון חוצה מחנות. כדרכן של מחלוקות לשם שמיים, זוהי מחלוקת שסופה להתקיים.

לתשובות וועד ההלכה בארה"ב, ראו:

http://www.rabbinicalassembly.org/practical-rabbinics/committee-jewish-law-and-standards/yoreh-deah 

 
 

BetaGroup - עיצוב אתרים

כל הזכויות שמורות NTT - מערכות ניהול תוכן