הצטרפות לרשימת תפוצה
 
 
 
חדשות
  • שינוי ההרשמה לסמינרים

    2.8.2017

    בסעיף ההרשמה לסמינרים יש הוראות חדשות להרשמה.

  • שינוי בתכנית תשע"ח: ביטול הסמינר על לאה גולדברג באפריל

    30 באוקטובר 2017
  • ראיונות עם משתתפי הסמינרים

    14/9/16

    כתובת הלינק היא  https://youtu.be/1Bbd0cXZIGI

 
 
 
  דר אריה מורגנשטרן  
   
 

ד'ר אריה מורגנשטרן

קורות חיים

1.  בוגר האוניברסיטה העברית בסוציולוגיה ובמדעי המדינה, מוסמך המכון ליהדות זמננו, וד"ר בחוג לתולדות עם ישראל.

2.  מחקריו הם בתחום הזיקה של עם ישראל לארץ ישראל לאחר המשבר השבתאי(1881-1700)ו מתבססים על ארכיונים שנפתחו למחקר בארבעים השנים האחרונות , בעיקר ארכיון הפקידים והאמרכלים האמשטרדם, ארכיון החברה המסיונרית בלונדון ובאוקספורד , הארכיונים של הקהילות היהודיות שנפתחו במערב אירופה לאחר מלחמת העולם השניה, ובמזרח אירופה לאחר התמוטטות ברית המועצות לשעבר.
 3. שימש כחוקר בכיר במרכז דינור , המרכז לחקר תולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. וכן שימש כעמית בכיר במרכז שלם בירושלים
4.  לימד תולדות עם ישראל במכללות "ירושלים לבנות", "אורות ישראל" באלקנה, וכן בשלוחת האוניברסיטה העברית ברחובות ובטורו קולג'
5.  פירסם עשרות מחקרים וביניהם הספרים הבאים:
א." משיחיות ויישוב ארץ ישראל ", ירושלים תשמ"ה ( שבע הדפסות)- תורגם לאנגלית ויצא לאור בהוצאת אוקספורד בניו-יורק
ב. "גאולה בדרך הטבע", ירושלים , תשנ"ז ( מהדורה שניה)
ג. "מיסטיקה ומשיחיות מעליית הרמח"ל עגד הגאון מוילנא", ירושלים תשנ"ט - תורגם לאנגלית ויצא בהוצאת גפן ירושלים-ניו-יורק
ד. "השיבה לירושלים: חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה", ירושלים תשס"ז .
ה. מעורכי ומחברי ספר "החורבה", ירושלים תש"ע.

סמינר: תלמידי הגר"א, נובמבר 2012 

תקציר ההרצאה

לדעת המרצה, עליית החסידים בשנת תקל"ז (1777) ועליית תלמידי הגר"א החל משנת תקס"ח ( 1808) הם חלק מהציפיה לגאולה ומהאקטיביזם המשיחי שאפיין חלקים ניכרים בחברה היהודית המסורתית במאתיים השנים שלאחר המשבר השבתאי.  בניגוד להנחה המקובלת במחקר - כי בעקבות המשבר השבתאי פסקה הפעילות המשיחית האקטיבית בקרב החברה היהודית המסורתית וכי זו נשארה פאסיבית עד להופעת מבשרי הציונות - מוכיח המרצה כי הפעילות המשיחית המשיכה להיות דומיננטית בקרב חוגים רחבים בחברה המסורתית למרותה משבר השבתאי, וכי העיסוק בשאלת הדרכים לקירוב הגאולה והנסיונות שנעשו למימושה, מעידים כי המשיחיות נותרה זרם מרכזי בהיסטוריה היהודית בעת החדשה.
הציפיות המשיחיות והפעילויות האקטיביות לקידומה של הגאולה בתקופה זו התבססו על תורת התיקון הלוריאני, על מנהיגות כריזמטית של מיסטיקנים, על חישובי-קץ שנזכרו בספרות הקבלית, ועל פרשנות אסכטולוגית של אירועי התקופה. הפעילות המשיחית באה לביטוי בהתארגנות 'חברות קדושות' של מקובלים בעלי הנהגות מיסטיות, בנסיונות של כמה מגדולי המקובלים להביא את המשיח בדרך מאגית, בנסיון לחבר "שולחן ערוך" חדש ויצירת הלכה אחידה מקובלת על כל שדרות העם, וכן בחיפושים אחר עשרת-השבטים האבודים ובנסיון לחדש את 'הסמיכה' והסנהדרין. מלבד פעילויות ייחודיות אלו שנעשו בידי אליטות רוחניות, התבטא האקטיביזם המשיחי בעיקר באמצעות גלי עלייה של אלפי יהודים מכל שכבות החברה היהודית והתפוצות מאז ראשית המאה השמונה-עשרה ועד לחידושו של הישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה בעקבות ההתעוררות המשיחית לקראת שנת הת"ר (1840) ובעליית אלפים ובהם 511 תלמידי הגר"א ובני משפחותיהם.
 את התיזה העיקרית הנזכרת נוכיח בניתוח המקורות על עליית החסידים בשנת תקל"ז ( 1777) ועליית תלמידי הגר"א בתקס"ח (1808)
 

סמינר מהתנ"ך עד הפלמ"ח
 
נושא ההרצאה - פרשת אינוסה של מלכה באב"ד במרד הפלאחים בגליל בשנת 1834

 

סמינר היציאה מן החומות, אעלה בתמר והעלייה הראשונה

תקציר ההרצאה :

ההרצאה עוסקת בשורשיה של החברה הישראלית המודרנית ובעיקר בתפיסות היסוד השונות של גורמי המשיכה לארץ ישראל אצל שתי קבוצות "מיסדים" : בני  "היישוב הישן" בראשית המאה התשע-עשרה ואנשי "היישוב החדש"  והעלייה הראשונה"  שעלו לארץ החל משנת 1882.
ההרצאה מתארת את הניגודים ששררו בין שתי הקבוצות בתחום האידאולוגי, החברתי התרבותי והכלכלי ואת מערכת היחסים שהתפתחה ביניהם כתוצאה מן המפגש המשותף בארץ ישראל.
ההרצאה עומדת על הגוונים השונים שהיו בקרב בני "היישוב הישן" שמערכת הערכים המשותפת שלהם התבססה על תורת ישראל , אבל הושפעה מגישות שונות במסורת ישראל ויחסה אל תופעות מודרניות שונות כמו תנועת  הההשכלה .

היא בודקת את השקפות העולם  של העולים החדשים  שהגיעו לארץ ישראל החל משנת 1882 ,שהיו מבוססים על תפיסות מודרניות ורציונליות , על  חילוניות ובעיקר על השאיפה ליצירת חברה יהודית חדשה מבחינה כלכלית ותרבותית ותחייה לאומית יהודית  בארץ ישראל.

יישוב ישן "  ו"יישוב חדש" – מקורות להרצאת ד"ר אריה מורגנשטרן

1.    היותנו מצווים לבלתי שלוח יד בשום אופן ובשום זמן למהר גאולתנו על ידי איזה פעולה מצדנו ...דאמרינן בכתובות: ג' שבועות הללו למה ? – אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקב"ה את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדי [גירסא אחרת: שהשביע את ישראל שלא ידחקו את הקץ] ( מסכת כתובות  דף קי"א ).המקור: לוונשטם א', צרור החיים, אמסטרדם תק"פ דף סא
2.     "שמושבעים שלא יצאו מאליהם לבנות בית המקדש שושנה דלעילא עד שיבא." המקור: פירוש הגר"א בדרך הנסתר על שיר השירים, בתוך סידור הגר"א, ירושלים תרנ"א, דף מח ע"א.
3.     "כאשר יבא אלף השישי ובשש מאות שנה לאלף השישי [ת"ר=1840] יפתחו שערי החכמה למעלה ומעינות החכמה למטה, וסימנך בשש מאות לחיי נח ...וכנסת ישראל הקב"ה יקים אותה מעפר הגלות ויזכור אותה..."   המקור: זוהר, פרשת וירא קי"ז
4.    "אבל קץ אחרון לא תליא בתשובה אלא בחסד [ של הקב"ה] כמו שכתוב "ואעש למען שמי  וכו'  [ "למעני למעני אעשה" (ישעי' מח, יא )] וכמ"ש בתפילה "ומביא גואל לבני בניהם למען שמו " והוא ג"כ  בזכות אבות [שנאמר "וזוכר חסדי אבות" ] " המקור: באור הגר"א לתקוני זוהר, ווילנא, תק"ע, דף עד.
5.    "והוא יהיה פקידה כמו שהיה בבית שני בימי כורש".  המקור: ביאור הגר"א על תיקוני זוהר חדש,  דף כז.
6.    "שכל הדברים צריכים התעוררות תחילה מלמטה". המקור: אגרת ר' ישראל משקלוב לעשה"ש, חשון תקצ"א,  יערי  , אגרות  עמ' 348.
7.    "עתה באנו לדבר עמהם ...ולבאר לפניהם בקשת הארץ תחילה ... הארץ מבשרת, הארץ מתעוררת, ארץ מה  לשון אומרת: זכרתי ימים הייתי ממלכת גברת, ביד השם תפארת ...ומדוע אני שחרחורת, בזויה מכבודי ושוממה מיושבי ואני שכולה וגלמודה ?! הלא אני ארץ חמדה ...מדוע אני מושפלת לכל דבר שבקדושה ...הלא תבינו השבועה מימים קדמונים אם אשכחך ירושלים ...מדוע היא נשכחת כמת מלב שכחת הארץ הקדושה גורם חס ושלום אריכות הגולה..."  המקור: אגרת תלמידי הגר"א מצפת משנת תק"ע, מתוך: א' יערי, אגרות ארץ-ישראל, ת"א , תש"ג  אגרת נ"א.
8.    "פרי נדבות בני חו"ל נוסד על שני סעיפים [א] להחזיק מעמד יישוב הארץ [ב] ומעמד התורה... האיש אשר מלאכתו הידו אפילו הוא ת"ח, או שהוא איש פשוט , לא יותן להם רק חצי חלוקה משום שאף הם מקיימים יישוב הארץ" המקור: תקנות החלוקה של כולל הפרושים משנת 1823  בתוך : " האמת מארץ תצמח " מאסף ציון כרך ב', תרפ"ז , עמ' 141 .
9.    "רבים יגידו כי הגאון מהר"ח מוואלוז'ין זצוק"ל ...נשאל מרבים שלומי אמוני ישראל מדוע ינתן מכסף הנדבות גם לאלה אשר לא הקדישו ימיהם לתורה בירושלים וידיהם שלחו במלאכת יד או במסחר ? ועל זה השיב בקצרה ויאמר : כל עמלינו הוא לישוב ארצנו הקדושה ומי הם העוסקים ביישובה  אם לא בעלי המלאכות והסוחרים . על כן חובה עלינו לעזרם כפי יכלתנו . גם יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם  נקבע יום צום ומספד לכל בני הגולה , יען מה ? כי במותו בטלה ישיבת הארץ ומי היו יושביה אז ? כורמים ויוגבים " המקור : מכתב הפקוא"מ מיום י"א אלול תדי"ר [ 1854 [, בתוך: א'  מורגנשטרן, תלמידי הגר"א בארץ ישראל , עמ' 58-59.
10.    "בענייני נדבות שנשלחו על קיום מצוות התלויות בארץ : כבר קנינו קרקעות כדעת ידיד נפשינו  הגאון אמיתי החסיד המפורסם מוה' חיים נ"י מוואלוזין , באופן שהמוכר הקנה לקונה  פה כל שותפיו המתנדבים בעם,ועוד נראה לקנות קרקעות שיזדמנו לפי העת ולפי המקום ולפי הזמן ."  המקור: אגרת ר' חיים כ"ץ מצפת ער"ח ניסן שנת תק"ע [1810] , א' יערי , אגרות א"י אגרת נ"ב.
11.    "הדו"ח הנזכר נסמך על כתב בקשה שהוגש למועצה על-ידי בא כוח עדת האשכנזים הנאצלה, מתוך כוונה לברר האם יינתן להם רישיון לקנות נכסים ואדמות לחקלאות, לעסוק בחרישה ובזריעה, לעסוק בקניה או מכירה של צאן ובקר, ולנהל מסבֵּנות ובתי בד, בתנאי שישלמו את המגיע לאוצר [מיסים] כדוגמת הנתינים [האחרים]." המקור:כהן, יהודים בבית המשפט המוסלמי,מאה 19, עמ'284 .
12.    "והגוים הישמעאלים מוכנעים הרבה ,והיהודים, להבדיל בפרט האשכנזים, הם בעזרת ה' יתברך במדרגה חשובה...ונשמע מפי אנשים מהימנים שמאז, אפשר מזמן רבנו הקדוש לא היה ברוך השם שלווה גדולה כזו ליהודים בארץ הקודש, עד שקרוב לומר שכבר הגיע בחסד עליון אתחלתא דגאולה ובמהרה בימינו יבוא לציון גואל" המקור: אליעזר ברגמן , ישאו הרים שלום, עמ' 76.
13.    "הרימונו ידינו לאל השוכן בציון והבוחר בירושלים, ברוך ה' אלוקינו ...אשר נתן בלב המלך לפאר ולרומם בית מקדשנו...ולהעמיד חורבות ירושלם...ברוך שהחיינו וקימנו והגיענו וראה ראינו כי בחר ה' עוד בציון, כי מי שמע כזאת או מי ראה כאלה אמר לציון, מאז גלות הארץ וטבע בארץ שעריה...ועתה רמה קרנינו...זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה ...כי נפלאות עשה לעיני הגויים גלה צדקתו...וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו להשיבנו אל נחלת אבותינו... כי לולא ה' חפץ בנו לא הראנו את כל אלה, להביאנו אל המנוחה ואל הנחלה, סימנא מילתא היא  אתחלתא דגאולה …כי עת לחננה לרצות אבניה ואת עפרה יחונינו, ובהתערותא דלתתא תליא מלתא לעורר התערותא דלעילא לבנות הנהרסות…בנה ה' ציון נחם חורבותיה." המקור:  גפני-מורגנשטרן-קאסוטו,  ספר החורבה , ירושלים תש"ע, עמ' 72.
14.    המשנה האחרונה במסכת סוטה: " בעקבתא משיחא חוצפא יסגא ...ואין תוכחת...חכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו... בן מנוול אב ...אויבי איש אנשי ביתו פני הדור כפני הכלב , והגליל יחרב ןהגבלן ישום..[ סוטה דף מב ע"ב ]      צ"ה לעהרן: "ועוד כתב [ר' ישראל משקלוב] שמצפה שהיא אתחלתא דגאולה ונסמך מדחז"ל   והגליל יחרב"(אגרות הפקוא"מ, כרך 8, דף 45 ע"ב. )
15.    "וכולנו מקבלים באהבה את הדבר הזה [רכשית קרקעות לחקלאות] ומצפים ומיחלים לישועת ד' על יד משה [מונטיפיורי] נאמן ביתו לאמר מתי יתחיל אתחלתא דגאולה הלזה...לזאת עצתנו להוציא מאמר מאת מלך מצרים [מוחמד עלי] בכל חוזק ותוקף ...ובפרט כי בשנה הבאה היא שנת שביעית ושמטה ונהיה מוכרחים להורות להם המעשה אשר יעשו" ( מכתב רבני ירושלים , שנת תקצ"ט [1839] למשה מונטיפיורי. בתוך: מורגנשטרן, משיחיות ויישוב ארץ ישראל, עמ' 194)
16.    הציפייה המשיחית שלפני שנת ת"ר (1840), כפי שבאה לביטוי במכתבי הגאוגרף יהוסף שווארץ  : על אירוע מיסטי שאירעו בליל תשעה באב הוא כותה :" ודבר חידוש הוא זה, ויהי רצון שיורה לגאולתנו קרובה אמן." על  בית הדואר הפרטי שהקים יחד עם אליעזר ברגמן הוא כותב : "דאס קודם ביאת משיח צדקנו איין בי'[ת] דואר אין אה"ק ירושלים זיין ווערדע, הלא פלא והבן."על הרשות שנתן  מוחמד עלי בשנת 1835 לתקן ולבנות את  ארבעת בתי הכנסת הספרדיים הוא כותב : " וממש תחילת הגאולה היא זאת".  על הצעתו של משה מונטיפיורי בשנת 1839 לרכוש קרקעות ולהעסיק יהודים בעבודה חקלאית הוא כותב: "ואפשר שמה' יצא הדבר להיות הענין הזה תחלת הגאולה בדרך הטבע". בהתקרב שנת ת"ר (1840), הוא מתייחס למלחמות באזור וכותב : "ועיני כל אחינו בני ישראל אל ה' שיוציאנו מאפלה לאורה בביאת הגואל צדק בשנה הבאה ת"ר אמן". המקור:  א' מורגנשטרן, גאולה בדרך הטבע , עמ' 192-186.
17.    " ואודות עבודת האדמה חרישה , זריעה ודומיהן הן אמת כי בזאת חפצו אנשי ירושליםבזמן שהיתה המדינה הזאת תחת ממשלת הבאשה של מדינת מצרים, אשר הוא לקח את כל כלי זינם וגם לקח מהם אנשי חיל. ונפל פחדו עליהם מאוד . לא כן עתה אשר סר ממשלתו . והוחזר הכלי זיין בידיהם. והמה פראי אדם גוזלים ורוצחי נפש. ומי הוא אשר יתערב אל לבו לגור ביניהם   בכפריהם לעסוק בעבודת שדה וכרם". המקור : מכתב ראשי האשכנזים בירושלים למונטיפיורי בשנת 1849 בתוך: בארון, מתולדות היישוב היהודי בירושלים, ספר קלוזנר,תרצ"ז .
18.    "האנשים העוזבים את משפחתם וארץ מולדתם ...כל מגמת פניהם הוא לישב על התורה והעבודה ובפרט אנשים הבאים ממדינת רוסיא אשר שם יתרבו הגזירות לבטל מלמדי תינוקות...ויצא הפקודה שיתלמדו נערי ישראל כתב ולשון האומות...לזאת הירא את ה' בורח לנפשו עם נפש ילדיו להביאם הנה למען הציל אותם מן המצודה רעה...ואיך נבוא בנפשינו לקבל ברצונינו לייסד פה איסקולעס...עינינו הרואות שבמדינה הזאת אי אפשר להתפרנס מידיעת כתב ולשון העמים. כי כבר יש פה כמה אנשים מבני עמנו שבקיאים בכתב ולשון צרפת ואשכנז ופולנייא ורוסייא  ומתים ממש ברעב" (שם, שם).
19.    "המאמינים בגאולת ישראל  יאמינו באמונה  שלמה כפי קבלתנו הנאמנת שתהיה בדרך נסיי ופלאי וכימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות ועל ידי תורה ותשובה וצדקה... . שוא לכם משכימי קום בטרם בוקר לאכול בוסר , בטרם  תבוא העת אשר יחיש ה' "  המקור:  יעקב ספיר ,"הלבנון" תרל"ב, עמ' 346. בהתייחסו לכשלון השליחות משנת 1830 למצוא את עשרת השבטים בתימן ולחדש את ה"סמיכה").
20.    "הנני עוזב את מלאכת עריכת מכתב העת "יהודה וירושלים" וימתקו לי רגבי האדמה אשר אשדד מאלפי דברים ונאומים רבים" המקור: יואל משה סלומון בעתונו "יהודה וירושלים"
21.    " מייסדי פתח-תקוה בגלגולה הראשון  לא יצאו נגד המערכת האידאולוגית והתרבותית  של הישוב האשכנזי בירושלים , אלא שאפו להוסיף לה מימד נוסף של פרנסה מחקלאות ( ולאו דוקא על ידי עבודה עצמית או עברית ) ויישוב הארץ לשם קיום המצוות התלויות בה. גם מן הבחינה האידאולוגית לא חפצו מייסדי פ"ת ליצור אדם חדש בדרך הפרודוקטיביזציה ...קשה יותר לגלות בתולדות המושבה החקלאית הראשונה בארץ ישראל את עקבותיו של הרעיון שהיה מרכזי בתנועת "חיבת ציון", האידיאליזציה של עבודת האדמה כערך בפני עצמו וכאלטרנטיבה ערכית לאורח החיים הקיים " המקור: י' ברטל ,"פתח תקוה- בין שרשים רעיוניים לנסיבות הזמן, קתדרה 9, עמ' 65-66


לקריאה נוספת:
א' מורגנשטרן, השיבה לירושלים: חידוש היישוב היהודי בירושלים בראשית המאה התשע-עשרה , ירושלים תשס"ז

סמינר:המרת הדת בהיסטוריה היהודית – מגמות ודיוקנאות

נושא ההרצאה :   מומרים בירושלים במאה התשע עשרה

תקציר ההרצאה

ביום השבת ה-21 לחודש מאי שנת 1843 הוטבלו לנצרות בכנסיית "המשיח" שבירושלים ארבעה יהודים אשכנזים : יצחק הירש ,שמעון פרנקל ,בנימין גולדברג ואליעזר לוריא.  השניים האחרונים היו מבני הקהילה הפרושית ומצאצאי עליית תלמידי הגר"א . אליעזר לוריא שהיה קווב למשפחת ריבלין הירושלמית, כתב בשנת 1846 כי החלטתם להתנצר מרצונם הטוב נתקבלה כבר בסוף שנת ת"ר (1840), אולם במשך כשלוש שנים ניסו המשפחות והקהילה הפרושית למנוע את ביצוע המעשה.

הרקע המידי להתנצרות היה המשבר המשיחי של שנת ת"ר (1840) שנה שעל פי  ספר הזוהר ומסורת תלמידי הגר"א היתה צריכה להיות שנת גאולה .

הקמת הכנסיה הפרוטסטנטית- אנגליקנית בירושלים בשנת 1833 היתה תוצאה של מפגש היסטורי בין "אנשי החברה הלונדונית להפצת הנצרות" ובין תלמידי הגר"א בירושלים . החברה הלונדונית המילינאריסטית  האווגליסטית ביקשה לסייע ליהודי ירושלים האשכנזים להאחז בעיר והגנה על תלמידי הגר"א כנגד התנכלות ערביי העיר והשלטונות המוסלמיים.

תלמידי הגר"א האמינו שהמסיונרים האנגלים הם שליחי ההשגחה האלוהית לסייע להם בתהליך "שיבת ציון"  ושמרו אתם על קשרים הוגנים.  אולם עם סיום שנת הת"ר כשהמשיח לא הגיע  והגאולה לא נראתה באופק ,ניצלו המסיונרים את המצב על מנת לנצר את המאוכזבים שבקרב הקהילה הפרושית שהיו עמם בקשרים כלכליים וחברתיים, ושהסכימו להתנצר לאחר ששוכנעו כי המשיח היהודי האמיתי כבר הופיע  בדמותו של ישו מנצרת.ד"ר אריה מורגנשטרן

סמינר: נפוליאון והיהודים ומסעו לארץ-ישראל

תמצית ההרצאה

הופעתו ההיסטורית של נפוליאון בונפרטה לאחר המהפכה הצרפתית הגדולה , נצחונותיו הגדולים בשדה המערכה הצבאי  ויחסו המיוחד לעם היהודי ,נתפסו על ידי היהודים  כנקודת מפנה במצבו  של העם היהודי וכשלב בסיום הגלות.

דמותו המיוחדת של נפוליאון העסיקה גם את גדולי המיסטיקנים באותו הדור. אחדים ראן בו מעין "משיח" דוגמת כורש מלך פרס ואחרים ראו בו דמות מסוכנת  להמשך קיומו הרוחני של העם היהודי .

הופעתו ההיסטורית של נפוליאון בעיני מיסטיקנים יהודים

מקורות להרצאתו של ד"ר אריה מורגנשטרן


1.    "תקע בשופר גדול לחירותינו ושא נס  לקבץ גלויותינו" [תק"ע= 1810]   המקור: תפילת שמונה עשרה
2.    "כאשר יבא אלף השישי ובשש מאות שנה לאלף השישי [ת"ר=1840] יפתחו שערי החכמה למעלה ומעינות החכמה למטה, וסימנך בשש מאות לחיי נח ... וכנסת ישראל הקב"ה יקים אותה מעפר הגלות ויזכור אותה"   המקור:  ספר הזוהר, פרשת וירא קי"ז

3.    "מוט התמוטטה הארץ ופור התפוררה ולראות שינויים בעולם יום יום כי דעתי ובינתי ולכל מי שעיניים בראשו , יראה הרואה כי קרוב יום ה' לפקוד את עמו " המקור:  ר' הלל מקובנה, הילל בן שחר, וארשא תקס"ד [1804] הקדמת המחבר.
4.    "בשביעית [שנת השמיטה ]מלחמות , בנוצאי שביעית בן דוד בא  [ומה ראו לומר גאולה[ בשביעית ? [בתפילת שמונה עשרה]  אמר רבא מתוך שעתידין להגאל בשביעית ...והאמר מר בשביעית מלחמות !]    אלא מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא " המקור:   מגילה י"ז ע"ב.
5.    "כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע , זמיר עריצים , הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם. וקול התור נשמע בארצנו ...מלחמת העולם של עכשיו ציפיה נוראה גדולה ועמוקה יש בה מצורף לכל גלגולי הזמנים והוראת קץ המגולה של התיישבות ארץ ישראל... המלחמה היא אירוע שיביל לגאולת ישראל מתוך חורבן המלחמה יקום עולם חדש . התהליך ההיסטורי יאפשר לעם ישראל לחזור לארצו. המלחמה היא חלק מההתבגרות של העולם . אחרי שתתגגלה הרשעות בעולם ותוכרע במלחמה ישפיע עם ישראל מרוחו על העולם.     אומות העולם לא יוכלו להשאר במצבן הרוחני הירוד ... בבניין החדש של העולם יתפוס עם ישראל  את מקומו הראוי : המקור: א' רוזנק, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ירושלים תשס"ו, עמ' 149-143
6.    "בעת מלחמת נפוליון רצה הרבי ר' מנדלי לעשות אותו לגוג ומגוג והשתדל בתפילה שינצח במלחמה כדי שיהיה הגאולה. ואמר כי לדעתו טוב שישפכו דם ישראל, ומפריסטיק עד רימנוב ילכו [הסוסים] עד ארכבותיהם בדם ישראל, כדי שיהיה הקץ לגאולתנו". המקור:  ב' מבורך, נפוליון ותקופתו, ירושלים תשכ"ח, עמ' 87-181).
7.    ר' שניאור זלמן מליאדי :"כך הראוני במוסף יום א' דראש השנה : אם ינצח  ב"פ [בונפרט] יורם קרן ישראל וירבה העושר בישראל , אבל יתנתקו ויתפרדו לבן של ישראל מאביהן שבשמים . ואם ינצח א "א [אדונינו אלכסנדר] יושפל קרן ישראל וירבה העוני בישראל, אבל יתחברו וידבקו לבן של ישראל לאביהן שבשנים " המקור: הילמן, אגרות בעל התניא עמ' רלח .
8.    המגיד ר' ישראל ממקוזניץ : " מרבים לדבר בשעה זו על חבלי משיח...מדבר אני על איש הבליעל. אומרים שגוג הוא או עלול להיות גוג איני יודע כלום על זה ואין לי עסק בזה . השם לבדו יודע אם כבר הוכשרה השעה . לי נדמה שעדיין לא הוכשרה. על כל פנים אין לנו לחזק עוד את איש הבליעל , אלא עלינו להתייצב נגדו אם תנין כזה הורג את העמים ומרעיל את הנשמות צריך לקרוא אליו : "נפול-תיפול" " . בערב פורים תקע"ב כשרא המגיד את המגילה והגיע למילים " נפול תיפול " הפסיק וקרא בקול רם: "נפוליון תיפול"  המקור: בובר, גוג ומגוג עמ' 232, 241.
9.    ר' יעקב יוסף "היהודי מפשיסחא : " לפיכך כל חישובי הקץ מוטעים וכל היגיעות להביא את המשיח ייכשלו על כרחן. ולא עוד אלא כל זה מסיח את הדעת מן הדבר האחד שהוא העיקר...[תשובה ]" המקור :  שם, עמ' 218
10.    " האומר לכורש רועי וכל חפצי ישלים ולאמר לירושלם תבנה והיכל תוסד. כה אמר ה' למשיחו  לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים ומתני מלכים אפתח לפתוח לפניו דלתיים ושערים לא יסגרו ...למען עבדי יעקב וישראל בחירי ...למען ידעו ממזרח שמש ומערבה כי אפס בלעדי.." המקור: ישעיהו פרק  מד – 28   מה 1
11.    "כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי השם אלוהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה. מי בכם מכל עמו ה' אלוהיו עמו ויעל " המקור : דברי הימים ב' פרק לו 23.

12.    הגר"א : " והוא יהיה פקידה כמו שהיה בבית שני בימי כורש".  המקור: בי אור הגר"א על תיקוני זוהר חדש,  דף כז.


13.    הגר"א : "אבל קץ אחרון לא תליא בתשובה אלא בחסד [ של הקב"ה] כמו שכתוב "ואעש למען שמי  וכו'  [ "למעני למעני אעשה" (ישעי' מח, יא )] וכמ"ש בתפילה "ומביא גואל לבני בניהם למען שמו " והוא ג"כ  בזכות אבות [שנאמר "וזוכר חסדי אבות" ] " המקור: באור הגר"א לתקוני זוהר, ווילנא, תק"ע, דף עד.
14.    "הכרזה אל האומה היהודית, המטה הכללי ירושלים, ה-20 באפריל 1799, השנה ה-VII לרפובליקה הצרפתית. מאת: נפוליאון בונפארטה, המפקד הראשי של הצבאות הצרפתים באפריקה ובאסיה.
אל: היורשים החוקיים של פלסטינה –
בני ישראל, בני אומה ייחודית אשר במשך אלפי שנים הצליחו הכיבושים והעריצות לגזול מהם את אדמתם, אבל לא את שמם ולא את קיומם הלאומי.   
ההשגחה העליונה שלחה אותי לכאן עם צבא צעיר, המודרך על ידי הצדק והמלווה בניצחון.   היורשים החוקיים של פלסטינה! קומו!
הוכיחו כי כל העוצמה של מדכאיכם לא הצליחה לקטול את אומץ ליבם של צאצאי הגיבורים שהיו מביאים כבוד לספרטה ולרומא.
הוכיחו כי אלפיים שנות עבדות לא הצליחו לחנוק את האומץ הזה. הזדרזו!
זהו הרגע, שייתכן כי לא יחזור שוב במשך אלף שנה, כדי לדרוש את החזרת זכויות האזרח שלכם, את השבת מקומכם בקרב עמי העולם. יש לכם מלוא הזכות לקיום פוליטי כאומה בקרב האומות האחרות. יש לכם הזכות לעבוד את אלוהיכם בהתאם לדתכם". המקור: אינטרנט "נפוליאון והכרזת העצמאות"


15.    "הלא תבינו השבועה מימים קדמונים אם אשכחך ירושלים וגו' מדוע היא נשכחת כמת מלב... שכחת הארץ הקדושה גורם חו"ש [חס ושלום] אריכות הגולה " המקור: איגרת תלמידי הגר"א בארץ ישראל ליהודי ליטא בשנת 1810. אברהם יערי,  אגרות ארץ ישראל, תש"ג

16.    "אבל עתה מרוב טרדת הפרנסה גורם [נגרם] בטול התורה והמצות, וע"כ מתאחר הגלות מאד...ומעתה נבוא לביאור כל הפרשה של הפסוק 'הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה', וזהו 'והנה באר בשדה'. היינו, שראה ענין הגלות.... ויעקב אבינו ע"ה כאשר ראה ברוח קדשו את כל עניני הנהגותינו בגלות החיל התחיל לקונן... ואמר אני רואה שעוד היום מהומה ומבוכה...ומחמת זה לא עת האסף המקנה להגאל גאולה שלמה. ונתן להם עצה להתגבר על הס"מ ואמר 'השקו הצאן וכו'...היינו שתעסקו בתורה שנמשלה למים, 'ולכו רעו', היינו גמ"ח [גמילות חסדים]…ותזכו להגאל גאולה שלמה". המקור: דרשת א' דסליחות תקע"ב [1812] בספר "נפש החיים" , ירושלים תרמ"ג (צילום תשל"ו) , נספח א'

 

 
 

BetaGroup - עיצוב אתרים

כל הזכויות שמורות NTT - מערכות ניהול תוכן