הצטרפות לרשימת תפוצה
 
 
 
חדשות
  • שינוי ההרשמה לסמינרים

    2.8.2017

    בסעיף ההרשמה לסמינרים יש הוראות חדשות להרשמה.

  • שינוי בתכנית תשע"ח: ביטול הסמינר על לאה גולדברג באפריל

    30 באוקטובר 2017
  • ראיונות עם משתתפי הסמינרים

    14/9/16

    כתובת הלינק היא  https://youtu.be/1Bbd0cXZIGI

 
 
 
  דר מרדכי נאור  
   
 

 

<

מרדכי נאור  - קורות חיים

 

סמינר: אלנבי בארץ ישראל, פברואר 2013

מרדכי נאור (Mordecai Naor) הוא סופר, חוקר תולדות ארץ-ישראל והתקשורת הישראלית. יליד תל-אביב (1934). בעל תואר ד"ר מאוניברסיטת תל-אביב, בהיסטוריה של עם ישראל. נשוי לסופרת ולמתרגמת לאה נאור.

   בעבר איש העיתונות הכתובה והמשודרת. כתב ועורך בעיתונים צבאיים, עורך ומשתתף בתוכניות רדיו וטלוויזיה רבות ומפקד גלי-צה"ל (1978-1974).

   כתב וערך למעלה מ-120 ספרים, רובם בנושאי ארץ-ישראל והעם היהודי. ביניהם ביוגראפיות של הברון רוטשילד, פנחס ספיר, יעקב דורי וחיים לסקוב; "ספר העליות", "ירושלים עיר ועם" (מהדורות בעברית ובאנגלית), "ספר המאה ארץ-ישראל במאה העשרים היסטוריה מצולמת" ו"העם היהודי במאה העשרים היסטוריה מצולמת". "ספר המאה" ראה אור גם בתרגומים לאנגלית ולגרמנית.

   בשנים האחרונות מרבה לעסוק בכתיבתו האקטואלית-מחורזת של המשורר נתן אלתרמן. ספרו "הטור השמיני" – בעקבות הטורים האקטואליים של נתן אלתרמן, הופיע ב-2006.

   כתב את הרומאן "17 המדרגות" (2004) וחמישה ספרי-נוער. אחד מהם, "למעלה על המגדל" (1977), מתאר את ימי ילדותו בתקופת מלחמת העצמאות, במושבה רחובות.

   זכה בפרס סוקולוב (2002), פרס הרצל (2006), פרס בן-גוריון (2007) ופרס נשיא המדינה להנצחת זכרו של זלמן שזר (2012).

                   היישוב היהודי בארץ-ישראל במלחמת העולם הראשונה

                                                  ד"ר מרדכי נאור

   ארבע שנות מלחמת העולם הראשונה, 1918-1914, היו מן הקשות שידע היישוב היהודי בארץ-ישראל. בתקופה זו, בגלל גירושים מהארץ, גזרות, רעב ומחלות, הצטמצם היישוב מ-85 אלף לכ-50 אלף. כ-20 אלף גורשו או עזבו ואלפים רבים מתו מרעב וממחלות.

   היו גם גירושים בארץ פנימה, והנודע שבהם אירע באביב 1917: לפי הוראת המושל העריץ של הארץ, ג'מאל פאשא, גורשו כ-9,000 מיהודי יפו

ותל-אביב – לפתח-תקווה, כפר-סבא, חדרה, זיכרון יעקב, חיפה, עמק יזרעאל, עמק הירדן והגליל.

   המגורשים התגוררו בתנאים קשים ביותר. מקצתם הצליחו לחזור ליפו ותל-אביב לאחר כחצי שנה, עם הכיבוש הבריטי של דרום הארץ, והאחרים היו ב"גלות"  במשך כמעט שנה וחצי. כ-900 עד 1,000 מהם מתו – שיעור אבדות מבהיל ביותר.

   התחושה ביישוב, ובעולם היהודי שאליו דלפו הידיעות הקשות, הייתה קשה ביותר. החששות היו שהתורכים מבקשים לעקור את היישוב כולו

ואולי אף לפגוע ביהודי הארץ.

   הרע מכל לא קרה. הכיבוש הבריטי שחרר את הארץ מעוּלם הקשה של התורכים ו-400 שנות שלטונם כאן הגיעו לקיצן.

 

 
 

BetaGroup - עיצוב אתרים

כל הזכויות שמורות NTT - מערכות ניהול תוכן