הצטרפות לרשימת תפוצה
 
 
 
חדשות
  • שינוי ההרשמה לסמינרים

    2.8.2017

    בסעיף ההרשמה לסמינרים יש הוראות חדשות להרשמה.

  • שינוי בתכנית תשע"ח: ביטול הסמינר על לאה גולדברג באפריל

    30 באוקטובר 2017
  • ראיונות עם משתתפי הסמינרים

    14/9/16

    כתובת הלינק היא  https://youtu.be/1Bbd0cXZIGI

 
 
 
  ד'ר עמי גלוסקא  
   
 

ד״ר עמי גלוסקא

יליד שכונת מחנה-יהודה שבפתח תקווה (1943).

השכלה: יסודית - בביה״ס ״נצח ישראל״ בעיר, תיכונית - בביה״ס "ישורון", אקדמית - באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת תל-אביב; תואר שלישי בהיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים.

קריירה: שירות קבע ארוך בצה״ל (24 שנה), תפקיד אחרון - מזכיר אישי, דובר ושליש צבאי של נשיאי המדינה יצחק נבון וחיים הרצוג ז״ל. יצא לשליחויות דיפלומטיות בחו״ל האחת במסגרת שרותו הצבאי והשנייה מטעם משרד החוץ. היה לזמן מה סגן הנשיא בפועל של אוניברסיטת בן־גוריון ובהמשך מילא שורה של תפקידים בשירות המדינה במשרד ראש הממשלה, במשרד הביטחון ובמשרד לביטחון פנים. שותף בשני צוותי משא ומתן (צבאי ואזרחי) עם הפלסטינים. לימד באוניברסיטה העברית כמרצה מן החוץ בנושאי ביטחון, דיפלומטיה ויחסי צבא- ממשלה, וכמו כן לימד במכללות הצבאיות ובמכללת אשקלון.

שימש כותב הנאומים לכמה ממנהיגי המדינה (נשיא, ראשי ממשלות ושרי ביטחון). ספרו "אשכול, תן פקודה!" על צה״ל וממשלת ישראל בדרך למלחמת ששת הימים, שיצא לאור בעברית ובאנגלית, זכה לשבחים רבים וזיכה את מחברו בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

סמינר: יובל 50 שנה למלחמת ששת הימים

תקציר ההרצאה בנושא הפיקוד העליון של צה״ל ערב מלחמת ששת הימים

האילוצים הביטחוניים של גבולות ״הקו הירוק״ (1053 ק״מ של גבול יבשתי עוין), והמחויבות הכלל-ערבית המוצהרת ל״שחרור פלסטין" (קרי, להשמדת ישראל) הכתיבו כבר בשנותיה הראשונות של המדינה את שינוי הדוקטרינה של צה״ל מהגנתית להתקפית. תורת הביטחון קבעה כי במצבים מוגדרים של איום ממשי, חייב צה״ל להקדים ולתקוף את האויב, אם ב״מלחמת מנע" ואם ב״מתקפה מקדימה". צה״ל נבנה לפיכך כצבא התקפי ולא היה בנוי למגננה, והמטה הכללי של צה״ל היה חדור אתוס התקפי. בעקבות מלחמת סיני היו לישראל שבע שנים של רגיעה ביטחונית, מלבד חיכוכי הגבול הכרוניים סביב האזורים המפורזים בגבול סוריה, אך משנת 1964 שוב הועמדה ישראל בפני אתגרים ביטחוניים, במאבק על המים וחידוש הפעילות החבלנית הפלשתינאית. מטכ״ל צה״ל דגל בתגובה התקפית נמרצת, אך הדרג המדיני מיעט מאד לאשר לצה״ל פעולות גמול ואף הגביל אותן מאד והדבר יצר מתח בין הצבא לממשלה. בערב מלחמת ששת הימים הגיע לשיאו המתח בין צמרת צה״ל, שאלופיו דרשו מהממשלה אישור למתקפה מקדימה מיידית, ובין הממשלה שביקשה למצות את הסיכוי לפתור את המשבר באמצעים מדיניים ולמנוע מלחמה. ההתנגשות בין השיקולים הצבאיים המקצועיים ובין השיקולים המדיניים המורכבים במצב חירום של איום קיומי, הלבטים הקשים וההכרעה ביניהם, הם עיקר ההרצאה.

 
 

BetaGroup - עיצוב אתרים

כל הזכויות שמורות NTT - מערכות ניהול תוכן