הצטרפות לרשימת תפוצה
 
 
 
חדשות
  • שינוי ההרשמה לסמינרים

    2.8.2017

    בסעיף ההרשמה לסמינרים יש הוראות חדשות להרשמה.

  • שינוי בתכנית תשע"ח: ביטול הסמינר על לאה גולדברג באפריל

    30 באוקטובר 2017
  • ראיונות עם משתתפי הסמינרים

    14/9/16

    כתובת הלינק היא  https://youtu.be/1Bbd0cXZIGI

 
 
 
  משוב על הסמינר ביקורת המקרא ע"י משתתפים  
   
 

מבחר תגובות על סמינר ביקורת המקרא והביקורת עליה שהתקיים ב 24-23 בפברואר

אורי שלום

הסמינר עבורי היה הפעם מהטובים שהייתי בהם וזאת משום שנגע בנושא לא פופולרי לא נפוץ שלא היה מוכר לי ויישר כח על האומץ והנחישות שבקיומו

 

אם כי לא הלכתם עד הסוף ורובם המכריע של המרצים(להוציא את יאירה)  היו ממחנה מאד מוגדר כך שלא באמת נשמעה ביקורת או דעות חדשניות מהעולם הגדול ומהעולם החילוני כותב ביקורת המקרא אלא יותר רכילות קטנה מתוך הבית בלי לפגוע בערכי המשפחה ח"ו.

 

עלה בדעתי באותה רוח לקיים סמינר על האיסלאם והקוראן למשל או הברית החדשה והנצרות .

אבל אז נישאר אני ואתה לבד שכן גם לפתיחות כפי שראינו יש גבולות.

 

אני חוזר ומבקש לדון בהצעתי להקצות מקומות מסובסדים לחברים שידם קצרה לשלם את הסכום הגבוה.

 

בטוח שיש כאלו חברים מחד, ואילו ודאי שיש אחרים שבשמחה ישלמו (וולונטרית)  מס קטן לטובת אלו שאין להם

 

בברכת יישר כח

 

יעקב אקרמן

.............................................................................................................................

 סמינר מעולה

 

תכנית ההרצאות נבחרו בקפידה, חבל שחלק גדול  מהצלומים היו קטנים מכדי להבינם ולהנות מהם. ( חסכון בנייר) ?

 

דר' יעקבס – כסליו – ערן ברזילי   100 אחוז

 

זר – מעולה שבמעולים 200 אחוז

 

יאירה + אלסטר  80-90 אחוז

 

עופר – טכני מדי ומחמת צלום גרוע של טקסטים גם לפעמים לא מובן, חבל שלא הרצה בששי עם מצגת

 

 אליעזר שיל"ת

...................................................................................................................................

א.  לסמינר עצמו

  הארגון והתכנון היו מצוינים. חוייה אינטלקטואלית של ממש. הנושא היה מאוד חדש עבורי ואני עדיין בתהליכי עיכול...חלק מהתכנים היו לי מאוד דוקרניים וכופרניים ואני עדיין לא בטוח שזה בשבילי..

 1. לתכני ההרצאות ורמתן:

 רמת ההרצאות הייתה גבוהה ומתאימה למשתתפים, המסרים היו ברורים והועברו בצורה משכנעת למדי. המרצה בנושא המסורה האריך מדי בדוגמאות  ללא צורך וחידוש. זה גרם לטשטוש המסר שלו...האם חכמי המסורה הם סמכות מחייבת? האם אחרי קביעתם, אפשר לחיות בשלום עם ביקורת המקרא ? ההרצאה האחרונה היתיה מאלפת, ומשכנעת וניסתה לאזן ולהכליל. בהצלחה מסוימת. לא היה איזון ולטעמי זה השאיר פתח גדול מידי ללגיטימיות של ביקרת המקרא

> 2. להתנהלות צוות הנהלת הסמינר

  התנהלות מקצוענית.

 ב. לשרותי המלון

  טובים מאוד.

 1. לקשיים אם היו בתחום הקבלה ושיבוץ החדרים

  הכול היה מהיר וטוב

 2. לרמת החדרים ושרות החדרים של המלון

  מצוין, היה חם מידי...

בברכה

ד"ר יצחק שיוביץ

.......................................................................................................................

 

לאורי שלום,

קצת באיחור ולקראת שבת, נתייחס לסמינר:

 א.  הסמינר עצמו

1. תכני ההרצאות ורמתן-

ההרצאות היו ברמה גבוהה, כרגיל.

חלק מהמרצים ממש חידשו לנו דברים שלא ידענו, כמו: ד"ר יונתן יעקבס על הביקורת בימי הביניים, פרופ' יאירה אמית חידשה לסמדר בעיקר, ד"ר מרדכי ערן על התגובה הנוצרית היה מאד מעניין, ד"ר רפאל זר על מערות קומראן, פרופ' יוסף עופר על בעלי המסורה פתח את עינינו על נושא שלא ידענו עליו כלל , גם ד"ר גבי ברזילי היה מעניין ורהוט.

פחות התלהבנו מההרצאות של ד"ר איתמר כסליו וד"ר ברוך אלסטר.

עמיקם ציפה שתהיה גם ביקורת על התוכן והשפעות של עמי הסביבה על המקרא.

 

2. התנהלות צוות הנהלת הסמינר-

כמו תמיד, היה מצויין.

 

ב. שרותי המלון

כמו תמיד, היה מצויין.

 

שבת שלום ולהתראות בסמינר הבא,

סמדר ועמיקם בירנבוים.

  רח' הרופא 52 א חיפה     ח

................................................................................................................

 

אל אורי נווה ב"אבות ומייסדים" - משוב

 

לסמינר "ביקורת המקרא" (23-24/02/18) 

 

 

א)  לסמינר עצמו :  מרחיב את הדעת , משובב את הלב  ואת הנשמה ! 

 

    1) לתכני-ההרצאות ולערכן 

==== ד"ר יהונתן יעקבס - מסורת וביקורת ....... : על רקע מבוא ברור, הגיש הרצאה בנויה לתלפיות, מבוארת, בהירה, מְגוּבָּה בטקסט מצוין וערוך היטב. הרצאה מותאמת לקהל המאזינים. מאותן הרצאות שאין לאבד מהן אף-לא-מילה-אחת, כלומר, כשמה - מרתקת.

==== פרופ' יאירה אמית - שיטת המקורות....... : על-אף בקיאותה של המרצה בחומר הנדון, העושר התבוני והעניין הרב. לצורך ההנגשה לקהל הרחב, וכדי להגיע לכלל הרצאה מגובשת -  חסרו לי הטקסט הכתוב, הרקע והסיכום,  יצאתי עם הרגשת-החמצה של 'עושר השמור לבעליו בלבד'. הרצאה טובה כשיעור בקורס באקדמיה.

 בשנות ה - 80, פרופ' יאירה אמית היתה עבורי קול ייחודי ומרענן בחקר ספרות המקרא.

 

==== ד"ר איתמר כסלו - כיצד ניגש לטקסט...... : הרצאה מצויינת, בהירה, העשרה להשכלה ולתובנה. מו(נ)גשת היטב. הרצאה מרתקת (ראה למעלה ) מְגוּבָּה בטקסט כתוב, שאין כלי-עזר טוב ממנו לקהל של אנשים מבוגרים .

 

==== ד"ר מרדכי ערן - התגובה הנוצרית..... : הרצאה רבת-עניין, עם רקע ומבוא מצוינים, שאיפשרו למרצה לפרוש יריעה רחבה, שיוּשְמָה בדוגמאות מַשְווֹת מן הטקסט. היושרה של המרצה העניקה להרצאה, מה שכל מרצה טוב מבקש: קרקע פוריה לדיון רעיוני-אמוני. הסיכום של המרצה, שונה לחלוטין משלי, אך ההרצאה איפשרה באיכותה להפיק עמדות רעיוניות שונות.  דיון ולא ויכוח.   הרצאה מעוררת-עניין, ולכך - מרתקת ומעולה. (משום ההיכרות-מה שלי עם הסוגיות במצגת,  לי  לא חסר הטקסט הכתוב המְגַבֶּה).

 

==== פרופ' יוסף עופר - בעלי המסורה..... : עפ"י המבוא להרצאה ומקריאת הטקסט הכתוב, ההרצאה, נוּוְטָה, מלכתחילה, עפ"י קו אמוני-רעיוני מובהק, ולכן איבדתי בה עניין. בניגוד להרצאה  הקודמת, בשל היותי קצרת-רוח - לא הייתי סבלנית די, להקשיב להרצאה עד תומה, וחבל. כי, ציפיתי לבחון את הרעיון - האמוני שלי, לאור ההרצאה  הזו,  במיוחד, ולא זכיתי. זה היה מָשוּל להזמנה, להיכנס בעניין ובסקרנות למערת/מנהרת-מבוך (כמו בסיפורי-מיתוס) עם חוט-רעיוני מסויים,    כשקרן-אור דקה ניבטת מקצה-המנהרה. אך כְּשֶבָּאתי עדֶיהָּ, היה הפתח חסום. ובצל-ההרצאה הפניתי עורף לאחור. ואכן, לא זכיתי.

באשר לשלושת המרצים הבאים ד"ר ברוך אלסטר, ד"ר רפאל זר וד"ר גבי ברזילי

לא אתייחס לכל אחד משלושת המרצים, בנפרד. אלא אל שלושתם כאחד.

  שלושתם כאחד.  בנו הרצאות מעולות, מרתקות

אף, שיש הבדלי-תפישה רעיונית-אמונית ושוני ביניהם, הם עוררו לדיון, הם הנכיחו את הסָּפַק. שלוש ההרצאות הנ"ל השתבחו בטקסט כתוב נלווה. ושלושתן כפי שציינתי, קודם לכן היו מעולות, מרתקות ופתחו הזמנה לדיון.

 

אני חולקת עליהם במספר נקודות: שתיים מהן אביא כאן:

1) איני מקבלת באופן מוחלט את ההתייחסות של חקר-הטקסט המקראי   כגבוה - בדרך כלל לחקר המדעי של הטקסט,  וכנמוך - בדרך כלל לחקר הטקסט המסורתי  ושל בעלי המסורה .

 2) וזאת בעיקר מפני שהחקר המדעי מנסה לענות  מדעית  על שאלות שהן  שאלות-מהות  בחקר-המסורתי של הטקסט:                                                                                            מה כתוב, מי כתב, מתי נכתב - שהחקר המסורתי שואף להגיע לאחידות דעים וטקסט, להרמוניה שתחזק ותצדיק את קדושת הטקסט. ובזאת    החקר המדעי   מכשיל את עצמו. כי שאלות- המהות  של   החקר המסורתי  הן עבורו בדרך-כלל שאלות-סרק  מבחינה מדעית. וכדי ליצור דיון בין התפישות (בהכללה) המדעית  והמסורתית על החוקר המדעי להציג את שאילות-המהות שלו על הטקסט המקראי   בנוסף    לשאלות-המהות   המסורתיות: וזה, אולי ייראה כך. מה כתבו וערכו, מי כתבו וערכו, מתי נכתבו, + לָמָּה (מאילו סיבות ובאילו נסיבות) וּלְמָה (לשם-מה, לאיזו תכלית) נכתב ונערך..... למען האמת, שאילת-השאלות  קידוש וקדושת התנ"ך כקאנון , היא שאלת המפתח שעלינו לדון בה ולחוקרה

 

    2)  להתנהלות צוות הסמינר  

וכי ניתן להשיג כלשהו על ההתנהלות המופתית של צוות-הסמינר?!!!

התשובה לכך היא בשאילה:  עד היכן הקהל הנכבד של משתתפי-הסמינר, נותן בכלל דעתו להתמסרות-בלא-תנאי (שבמקומותינו קורין אותה: לשם-שמיים ) של אנשי-הצוות???!

דבר, המחייב את הקהל לדגום את המסירות הזו כמשל, לעמוד בהסכם הקיבוצי שמתחייב מכינוס כלשהו , לכבד את הצוות וגם את השַבָּת,  ולהיות נאמן לָהסכם.

והיוצא מדברינו: שאילת-המשוב הנכונה (מחוייבת-המציאות) או הנוספת לדעתי: שאילת משוב להתנהלות של משתתפי-הכנס.  (איחורים, דיבורים, הקפדה על נקיון וסדר...)

ב) לשירותי-המלון 

  1) קבלה + 2) החדרים : עבורי שירותי המלון מצוינים בהחלט מכל בחינה. הזיקנה עדיין לא מגבילה אותי בדבר, אין לי כל טענה, ואני מפיקה את מלוא ההנאה מן המלון ומעובדיו - ומודה בכל לבי לכל צוות עובדי-המלון, ובמיוחד לאנשי השירות, הטורחים בשבת ומהדרין אותה גם עבורי. 3) ניתן להפחית בהחלט מהמגוון ומגודש המאכלים.

 

לאורי בשולי המגילה : 

1) השתדלתי למהר, ואני, כפי הנראה, מקרה אבוד ב-לְקַצֵר.  גם אם איחרתי את המועד, זהו קולי. והיה לי מאוד חשוב להשיב. אם המשוב שלי במתכונתו (הארכנית) הוא עוֹל (אין בו תועלת),  אל תהסס לומר לי זאת ולעצור בעדי, וּלְהַבָּא אדע. הבקשה למשוב היא שנותנת לי את הכוח לשבת ולכתוב. ומעניקה לי את האפשרות לעיון חוזר בהרצאות, לתגובה חוזרת שלי ולגיבוש מיטבי של רעיונות.

2) חשוב מאוד, לדעתי לשלב בסמינרים, שמועדיהם נופלים על זמני-חג ב - לוח (פחות-או-יותר) להקדיש הרצאה המיוחדת לחג המסוים, גם אם אינו מדאורייתא.

יכול להיות שכך אתם נוהגים. 3) אם פרשת השבוע נדרשת בשעת ההתכנסות שלכם לתפילה בסמינר ואם לא. בכל מקרה, היה מאוד נחמד להקצות זמן קצר לכך, במסגרת הסמינר ולבקש

מרב, או ממי ממשתתפי-הכנס, או מאחד המרצים לדרוש בפרשה לקהל המעוניין.

 

רוב תודה וברכה לך ולכל אנשי הצוות.

                 

                    שלומית אלפנדרי

                   קבוץ רמת- השופט

 

   " משנכנס אדר מרבין בשמחה" 

        אדר ה'תשע"ח  - 27/02/18

............................................................................................................  

 
 

BetaGroup - עיצוב אתרים

כל הזכויות שמורות NTT - מערכות ניהול תוכן