הצטרפות לרשימת תפוצה
 
 
 
חדשות
  • שינוי ההרשמה לסמינרים

    2.8.2017

    בסעיף ההרשמה לסמינרים יש הוראות חדשות להרשמה.

  • שינוי בתכנית תשע"ח: ביטול הסמינר על לאה גולדברג באפריל

    30 באוקטובר 2017
  • ראיונות עם משתתפי הסמינרים

    14/9/16

    כתובת הלינק היא  https://youtu.be/1Bbd0cXZIGI

 
 
 
  יוסי גולדשטיין  
   
 

 

 

פרופ' יוסי גולדשטיין

נולד ב- 1947; נשוי +5.

1983-1971: ב.א, מ.א, דוקטורט, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

1991-1977: מרצה, מרצה בכיר, האוניברסיטה הפתוחה.

1999-1983: מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר, אוניברסיטת חיפה, החוג לתולדות ישראל.

2011-1972: הרצאות במסגרת חוגים לתולדות עם ישראל באוניברסיטאות תל-אביב, ירושלים, באר-שבע, מכון ויצמן למדע, מכון שכטר, המרכז הבינתחומי, הרצליה.

2008 – פרופסור חבר, פרופסור מן המניין, המרכז האוניברסיטאי, אוניברסיטת אריאל.

2016-1977: כתיבת 26 ספרים ובהם 12 ספרים בנושאים אקדמיים (תולדות היהודים, תולדות הציונות ברוסיה, תולדות מדינת ישראל), 9 ביוגרפיות (ביניהם: אחד-העם, מנחם אוסישקין, לוי אשכול, יצחק רבין וגולדה מאיר), 3 קובצי מאמרים, 6 ספרי לימוד (תולדות היהודים ותולדות העמים בעת החדשה);

2016-1982: פרסום כתשעים מאמרים מדעיים בנושאים הקשורים לתולדות הציונות בראשיתה, תולדות היהודים ברוסיה, תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל.

2007-1977: כתיבת 7 קורסים באוניברסיטה הפתוחה, שיצאו לאור ב-24 יחידות לימוד, ואשר רוכזו ב-14 כרכים בתוספת 4 כרכים של ספרים, ספרי מקורות וקובצי מאמרים, בנושאים: תולדות הציונות, תולדות האנטישמיות, תולדות יהודי ארצות-הברית.

 

הסמינר: 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון

תקציר ההרצאה: אחד-העם-הרצל – מהותם של יחסים על רקע "פרשת אלטנוילנד"

בחודש דצמבר 1902 פרסם אחד העם בכתב העת 'השלח' ביקורת נוקבת על ספרו של הרצל, 'אלטנוילנד'. תחילה הביקורת לא עוררה תשומת לב מיוחדת והתקבלה כהתקפה נוספת של אחד העם על הרצל, אחת מני התקפות רבות שהתפרסמו מאז שנת 1897. אך דברי הביקורת זכו לתהודה רבה במחצית מרס 1903, עת תקף קשות מאכס נורדאו ב'די ועלט' (Die Welt), ביטאון ההסתדרות הציונית, את אחד העם ומשנתו, כביכול כתגובה על דבריו אלו. בעקבות זאת התנהל במשך כחצי שנה פולמוס נוקב בעל סממנים דרמתיים בין המצדדים בנורדאו ובהרצל ובין התומכים באחד העם. פולמוס זה התפתח וצבר תאוצה עד כדי הפיכתו לתקרית גדולת ממדים, שלימים כונתה 'פרשת אלטנוילנד'. פרשה זו הייתה שיא נוסף במערכת היחסים העכורה בין הרצל לבין אחד העם, שניים מן האישים המרכזיים בראשית תולדות הציונות. במאבקים בין שתי דמויות אלו בלטו הפערים האידאולוגיים ומאבקי הכוח הפוליטיים נוסף על ההבדלים התרבותיים והחברתיים, בין שני המרכיבים המרכזיים של ההסתדרות הציונית: ה'מערבים' (West-Juden), שאותם ייצג הרצל, וה'מזרחים' (Ost-Juden), שייצג אחד העם. פערים אלו הגיעו בשיאה של פרשת אלטנוילנד לידי קרע חמור.

 לעומת מאבקים אחרים בין מנהיגים בהיסטוריה של התנועה הציונית, כדוגמת מאבקיהם של חיים ויצמן ולואי ברנדייס, דוד בן-גוריון וזאב ז'בוטינסקי ובן-גוריון וויצמן, הוצנע בהיסטוריוגרפיה הציונית המאבק הפוליטי בין הרצל לאחד העם, ככל הנראה מטעמים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים.

 

 

 

 

 
 

BetaGroup - עיצוב אתרים

כל הזכויות שמורות NTT - מערכות ניהול תוכן