הצטרפות לרשימת תפוצה
 
 
 
חדשות
 
 
 
  הרב פרופ' יגאל שפרן  
   
 

הרב פרופ' יגאל שפרן

הרב פרופ' יגאל שפרן נולד ברומניה בשנת 1950. בן שש עלה לארץ ולמד ב"אלומות" וב"צייטלין" שבתל אביב. סרן (במיל) ולוחם בסיני במלחמת יום הכיפורים. הוסמך לרבנות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים וכד"ר לפילוסופיה בתחום האתיקה הרפואית באקדמיה למדעים בבלרוס, בה שהה לרגל תפקידו.

ב-1979 התמנה לרב של אוהל משה שבסנהדריה המורחבת, ובהמשך גם לרב ביהכ"נ שבמגדל המים בקרית משה. שנה אחר כך נבחר לראש מרחבים - המרכז ליהדות ולחינוך ברוח הרב קוק שבירושלים משנת 1991 הוא ראש המחלקה לרפואה והלכה ברבנות ירושלים. שבע שנים היה מרצה להלכה ורפואה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, אחר כך - למשך עשר שנים - היה מרצה לאתיקה רפואית גם בבית הספר לרפואה וטרינרית של האוניברסיטה העברית. משנת 1983 הוא מרצה לאתיקה ומוסר רפואי ולרפואה והלכה בבית הספר לרפואה בירושלים. 15 שנים היה חבר הוראה בכיר לאתיקה רפואה והלכה בבית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה. משנת 2009 הוא פרופ' וראש המגמה למדע והלכה באוניברסיטת בר-אילן ומשנת 2015 – פרופ' לאתיקה והלכה באוניברסיטת תל-אביב. במרוצת שנות עבודתו פרסם 140 מאמרים וספרים בנושאי התמחותו.

בשנת 1992 יצר מבט חדש בתחום ההשתלות, כשביצע יחד עם עמיתיו, את "ניסוי הכבשה" שהשפיע באופן מכריע על השיח הציבורי בענייני רפואה והלכה וקידום תרומת האיברים. לצד עבודתו התורנית והאקדמית מילא תפקידים ציבוריים רבים, בהם יושב ראש הוועדה לתקצוב מכוני המחקר התורני בעלי החשיבות הלאומית, יושב ראש הוועדה הממלכתית לציון 800 שנה לרמב״ם, יושב ראש הוועדה לבחינת מעמד החינוך התורני הגבוה וכן חבר בוועדות מקצועיות: חבר הוועדה לביו אתיקה באקדמיה הישראלית למדעים, חבר המועצה הלאומית לביו-אתיקה, חבר ועדת הלסינקי העליונה, חבר הוועדה העליונה לעניין מות המוח, ועוד. זכה למספר פרסים יוקרתיים. על קידום הקשר שבין עולם המדע לעולם ההלכה, ועל הרחבת מאגר התורמים מכלל האוכלוסיות ועל יצירת אוירה של הידברות והערכת האתיקה הרפואית היהודית בקרב מאות סטודנטים לרפואה – דתיים וחילוניים, יהודים ושאינם יהודים - הוענק לו באחרונה עיטור הכבוד "יקיר ירושלים" לשנת תשע"ט.

תקציר ההרצאה: הצצה אל מאחורי הפרגוד של דיוני

הוועדה העליונה לביו-אתיקה

עשרות הנושאים העולים על שולחנה של המועצה הלאומית לביואתיקה בשנים האחרונות נראים אקראיים לחלוטין: וכי מה הקשר שבין השאלה האם להתיר את נטילתו של מח עצם מבן שאינו כשיר למתן הסכמה אך זאת לשם הצלת אביו המטפל בו, לבין השאלה האם לאשר טיפולי פוריות לנשאי HIV? ומה הקשר שבין עומק הטיפול הרפואי שראוי לייתן לאדם בסוף החיים לבין השאלה האם לאשר את פרסומו של מאמר שיש בו נוסחה ליצור חיידק פוגעני?  אבל התבוננות חוזרת בהם מעלה שיש מאחורי רבות מהשאלות חוט חורז. מהו חוט זה? על כך נעמוד בהרצאתנו האמורה.

 

 

 

 
 

BetaGroup - עיצוב אתרים

כל הזכויות שמורות NTT - מערכות ניהול תוכן