הצטרפות לרשימת תפוצה
 
 
 
חדשות
  • שינוי ההרשמה לסמינרים

    2.8.2017

    בסעיף ההרשמה לסמינרים יש הוראות חדשות להרשמה.

  • שינוי בתכנית תשע"ח: ביטול הסמינר על לאה גולדברג באפריל

    30 באוקטובר 2017
  • ראיונות עם משתתפי הסמינרים

    14/9/16

    כתובת הלינק היא  https://youtu.be/1Bbd0cXZIGI

 
 
 
  דר אדולפו רויטמן  
   
 

 

ד'ר אדולפו רויטמן 

 

 


abraham_and_sarai_in_egypt__roitman_1.ppt

 

קורות חיים


אוצר ומנהל היכל הספר (מוזיאון ישראל, ירושלים). ילד ארגנטינה (1957). בעל תואר שני באנתרופולוגיה (בהצטיינות; אוניברסיטת בואנוס איירס, 1980) ובמדעי הדתות (בהצטיינות; האוניברסיטה העברית, 1985). בעל תואר שלישי בספרות ודת ישראל בעת העתיקה (האוניברסיטה העברית, 1993). בעל תואר דוקטור כבוד (מונטנה, ארה"ב). בין ספריו: יום בקומראן (ירושלים, 1993); סוד ההיכל (ירושלים, 2003); (Biblia, ex´egesis y religi´on (Navarra, 2010.


תקציר הרצאה-סמינר המקבים


"המפגש בין היהדות והיוונות בתקופת החשמונאים חולל שינויים מרחיקי לכת בדת, בספרות ובמחשבה של עם ישראל. לאחר מבוא קצר על השינויים בתחום ההגות והפולחן, עיקר ההרצאה יתמקד בדוגמאות שונות של הספרות היהודית שנכתבה באותן השנים על סוגיה השונים, הן בעברית והן ביוונית. בין הספרים או שרידי ספרים שייבחנו יש למנות: ספר יהודית (נובלה היסטורית), ספר היובלים (שכתוב המקרא), סרך היחד (תקנון) , ארטפאנוס (היסטוריה יוצרת) ואריסטובולוס (פילוסופיה).


תוספת

האופי הספרותי וההיסטוריוגרפי של מקבים א


מבוא  ספר מקבים א קרוב מבחינה ספרותית והיסטוריוגרפית לספרים ההיסטוריים שבת"נך(אלה המרוכזים בחלק המכונה נביאים ראשונים) ואין ספק שמחבר הספר הושפע מהחבורים המקראים(דוגמת ס.דניאל, ס.תהילים).
מחבר מק"א נותן ביטוי להשקפה שהאל שולט במהלך ההיסטוריה.מחבר הספר המתיחס לקרבות המקבים ביונים נותן את ההרגשה שהאל חורץ גורלם של קרבות(אם כי הוא נראה שולט בהתרחשויות מאחורי הקלעים ובכך הוא דומה לתאורי הנביאים הראשונים), אולם קיים גם הבדל:בעוד שבספרי התנ"ך(נביאים) בולטת האמונה באל כגורם נצחון  או מפלה .קיימת בספר מק"א לצד האמונה באל גםהפעולה האנושית .
יש לנו כאן חבור היסטוריוגרפי שחרף אי היותו חבור מדעי הרי שקיימת כאן היסטוריוגרפיה אנושית.
מהם האמצעים הספרותיים והכלים ההיסטוריוגרפים בהם השתמש המחבר?
שירה במקומות רבים משבץ המחבר קטעי שירה שבכמה מקומות מטרתם לבטא את הערכת המצב לפי המחבר מפי דמויות שונות או מפי העם על מצב הענינים בשלביה השונים של התקופה ולעתים בזיקה לארוע מסוים .למשל לאחר שוד המקדש נאמר:"כל חתן נשא קינה, יושבת בחופה התאבלה"(פס27)ותרעש הארץעל יושביה וכל בית יעקב לבש בושת"(פס28)
הקטעים הנתונים בלשון פואטית כוללים מגוון סייגים ספרותיים כגון:נאומים, צוואות ואף קינה ותפילה (בדומה לספרות המקראית).
נאומים ואמירות אלו מופיעים כהרצאה ארוכה בין בתמצית ובין כחלופי דברים מפי אישים שונים.
בד"כ אין אלה מידע היסטורי אלא ביטוי להשקפת המחבר על אודות ענינים שונים העולים בהקשרים בהם הוא שתל את הנאומים.למשל צורת דברים שאמרו בהצהרה אידיאולוגית.
צוואות  נאום צוואת מתתיהו ס.ב.49-69 מכילה מסרים שונים בניגוד לנאמר בצוואת יעקב(דברים לב לג).
צוואת מתתיהו מכילה מסר דתי-לאומי, זכרון היסטורי,תעמולה שושלתית.
תעודות מדיניות היסטוריון מודרני בדומה למחבר ספר מק"א מקדיש חשיבות רבה לתעודות אותן הוא מצטט (כך פקודת הגזרות של אנטיוכוס פרק א 42-41,הברית בין יהודה לרומא)
השאלה החשובה למקרא התעודות במק"א לגבי המקורות שעמדו לרשות המחבר היא –כיצד הגיעו התעודות לידי המחבר ואיזה תפקיד הן ממלאות בחיבורו מבחינת התוכן  וגם כאמצעי ספרותי?
שאלה חשובה נוספת העולה מתוך התעודות היא-האם התעודות הן חיקוי של היסטוריוגרפיה יונית או שמא הן המשכה של היסטוריה יהודית?-קשה לקבוע זאת יתכן שהדבר אופיני לרוח הזמן.
מטרתן של התעודות היא בראש וראשונה הבהרת ההתרחשויות ההיסטוריות והאדרת הישגיה של השושלת החשמונאית.
ישנן לכך דוגמאות כגון:מנויו של יונתן לכה"ג וכבודים שונים שניתנו לו ע"י השליט היוני,תעודות המציגות את הישגיהם הדיפלומטים של בני השושלת החשמונאית:יהודה, יונתן ושמעון.
דיוק המידע –חוקרים  קובעים שקשה לבדוק נושא חשוב זה משום שבידנו רק התרגום היוני של המקור העברי מה שמעורר קושי מבחינה כרונולוגית לגבי מנין השנים הסלוקי שאינו אחיד בכל אתר ואתר בממלכה זאת.
נושא אחר הדורש הבהרה הוא מספר המשתתפים בקרבות ובאותו ענין קיים ערפול גם בקשר לתאורי הקרבות –האם הם באים ממקור ראשון דהיינו האם המחבר השתתף בהם?
סיכום הערכת הנושא ניתן לאמר כי אמינות המחבר היא מספקת.
הסייגים הם בנוגע לתדמית החשמונאים,אמות זכות הענף החשמונאי לשלוט וכן בעיות טקסטואליות הנובעות מתרגום התעודה.

תקציר הרצאה בסמינר "התנ"ך וגלגוליו"

דמותו של מלכיצדק במקרא ובפרשנות הקדומה, יהודית ונוצרית

מלכיצדק מופיע פעמיים בכל המקרא (בר' יד, יח-כ; תה' קי, ד). ועל-כן לא מפתיע שדמות מסתורית זו עוררה עניין רב בקרב מפרשי המקרא בעת העתיקה, כגון פילון מאלכסנדריה, יוספוס פלביוס, בעל ספר חנוך ב' הסלבי ואנשי כת מדבר יהודה. כמו כן, המפגש בין מלכיצדק ואברהם בספר בראשית היווה מקור השראה לפרשנות מרחיקת לכת מצד בעל "אגרת אל העברים" (ברית החדשה) על מהותו של ישו, והחל מכאן ואילך, דמותו של "מלכיצדק מלך שלם" הפכה לסלע המחלוקת בין אבות הכנסייה וחז"ל. מטרת ההרצאה היא להתחקות אחר פרשנות דמותו של מלכיצדק במקרא ובפרשנות הקדומה, יהודית ונוצרית, תוך כדי עיון במקורות כתובים ואיקונוגרפיים.

 
 

BetaGroup - עיצוב אתרים

כל הזכויות שמורות NTT - מערכות ניהול תוכן