הצטרפות לרשימת תפוצה
 
 
 
חדשות
  • שינוי ההרשמה לסמינרים

    2.8.2017

    בסעיף ההרשמה לסמינרים יש הוראות חדשות להרשמה.

  • שינוי בתכנית תשע"ח: ביטול הסמינר על לאה גולדברג באפריל

    30 באוקטובר 2017
  • ראיונות עם משתתפי הסמינרים

    14/9/16

    כתובת הלינק היא  https://youtu.be/1Bbd0cXZIGI

 
 
 
  ורד נעם  
   
 

 

פרופ' ורד נעם 


קורות חיים פרופ' ורד נעם,
 ראש המגמה לפילוסופיה יהודית, ספרות חז"ל וקבלה, החוג ללימודי התרבות העברית, אוניברסיטת ת"א. חוקרת חז"ל וספרות הבית השני. ספריה: "מגילת תענית", ו"מקומראן למהפכה התנאית" יצאו בהוצאת יד בן צבי.

סמינר: מרד המקבים ומדינתם

תקציר הרצאה

ניצחון החשמונאים במסורת חז"ל,
או: מדוע לא בטל חג החנוכה?

הממלכה החשמונאית התנוונה ונעלמה כעבור מאה שנה ממרד המקבים. גם המקדש שטוהר בידיהם חרב לבסוף. מדוע אם כן אנו מוסיפים לחגוג את חג החנוכה? השאלה מתחדדת לאור העובדה שהיו לחנוכה "אחים" נוספים – חגים אחרים שציינו ניצחונות יהודיים ואירועים משמחים אחרים ואכן בטלו. בהרצאה נסקור ויכוחים שהתנהלו בין החכמים בתקופת המשנה והתלמוד על מעמדו של חג החנוכה ונהרהר ביחד על סיבת הרלוונטיות שלו במפגש המורכב שבין הזיכרון לחיי ההווה.

מקורות

ניצחון החשמונאים במסורת חז"ל,
או: מדוע לא בטל חג החנוכה?

1   אלין יומיא דלא לאתענאה בהון ומקצתהון דלא למספד בהון
2  מן רש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למספד
3   מן תמניה ביה ועד סוף מועדא איתקין חגא דלא למספד
4   בשבעה לאייר חנכת שור ירוש' ודלא למספד
5   בארבעה עשר ביה פסחא זעירא ודלא למיספד
6   בעשרים ותלתא ביה נפקו בני חקרא מן ירושלם
7 [בעשרים ושבעה ביה איתנטילת כלילא מירושלם ומיהודה דלא למספד]
8 בארבעה עשר לסיון אחידת מגדל [שר]
9 בחמשת עשר ביה ובשיתא עשר ביה גלו אנשי בית שאן ובקעתא
10 בעשרים וחמשה ביה [נטלו] דימוסנאי מן ירוש'
11 בארבעה בתמוז עדא ספר גזרתא
12 בחמשה עשר באב זמן אעי כהניא ודלא למספד בהון
13 בעשרים וארבעה ביה תבנא לדיננא
14 בארבעה באלול חנכת שור ירוש' ודלא למספד
15 בשבעה עשר ביה נפקו רומאי מן ירוש'
16 בעשרין ותרין ביה תבו לקטלא משמדיא
17 בתלתא בתשרי אתנטלת אדכרתא מן שטרא
18 בעשרים ותלתא למרחשון סתור סורגיא מן עזרתא
19 בעשרים וחמשה ביה אחידת שומרון שורא
20 בעשרים ושבעה ביה תבת סולתא למיסק למדבחא
21 בתלתא בכסלו אתנטלו סמואתא מן דרתא
22 בשבעה בו [יומא טבא]
23 בעשרים ואחד בו יום הר גריזים
24 בעשרים וחמשה בו חנכת יומין תמניא ודלא למספד
25 בעשרים ותמניא לטבת יתיבת כנשתא על דינא
26 בתרין בשבט יום טוב ודלא למספד
27 בעשרין ותרין ביה בטילת עבידתא דאמיר סנאה לאיתאה להיכלא ולא למספד
28 בעשרים ותמניה ביה נטל אנטיוכוס מן ירוש'
29 בתמניה ובתשעה לאדר יום תרועת מטרא
30 [בתרין עשר ביה יום טוריינוס]                                                                        
31 בתלת עשר ביה ניקנור
32 בארבעה עשר ביה ובחמשת עשר ביה יומי פוריא אנון ולא למספד
33 בשיתת עשר ביה שריאו למבני שור ירוש' ולא למספד
34 בשבעה עשר ביה קמו עממיה על פליטת ספריה במדינת כלבוס בבית זבדי והוה פורקין
35 בעשרים ביה צמו עמא על מטרא ונחת להון
36 בעשרים ותמניה ביה אתת בשורתא טבא ליהודאי דלא יעידון מן אוריתא ולא למספד
37 להן אנש דאיתי עלוהי אסיר בצלו

1. תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
  מאי   חנוכה ? דתנו רבנן:  בכ"ה   בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות  בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים.  לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.
 
2. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד ב-יט ע"ב
איתמר, רב ורבי חנינא אמרי: בטלה מגילת תענית, רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי אמרי: לא בטלה מגילת תענית. [...]
מתיב רב כהנא: מעשה וגזרו תענית בחנוכה בלוד, וירד רבי אליעזר ורחץ, ורבי יהושע וסיפר. ואמרו להם: צאו והתענו על מה שהתעניתם!
- אמר רב יוסף:  שאני חנוכה דאיכא מצוה.
- אמר ליה אביי: ותיבטיל איהי, ותיבטל מצותה!
אלא אמר רב יוסף: שאני חנוכה דמיפרסם ניסא.
 [...]
תנאי היא. דתניא: הימים האלו הכתובין במגילת תענית, בין בזמן שבית המקדש קיים, בין בזמן שאין בית המקדש קיים - אסורין, דברי רבי מאיר. רבי יוסי  אומר: בזמן שבית המקדש קיים - אסורין, מפני ששמחה היא להם. אין בית המקדש קיים - מותרין, מפני שאבל הוא להם.
והלכתא: בטלו, והלכתא - לא בטלו.
קשיא הלכתא  אהלכתא!
- לא קשיא; כאן -  בחנוכה   ופורים, כאן - בשאר יומי.


3. משנה מסכת תענית פרק ב
  משנה ח: כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד לפניו אסור לאחריו מותר... 
  משנה י: אין גוזרין תענית על הצבור בראש חודש בחנוכה ובפורים ואם התחילו אין מפסיקין דברי רבן גמליאל... 


4. תוספתא מסכת תענית (ליברמן) פרק ב, הלכות ד-ה
תענית צבור אין מפסיקין לימים טובים הכתובים במגלה מה שאין כן בתענית יחיד 
מעשה וגזרו תענית בחנוכה בלוד אמרו לו לר' ליעזר וסיפר לר' יהושע ורחץ אמ' להם ר' יהושע צאו והתענו על מה שהתעניתם. כל זמן שהיה רבן גמליאל קיים היתה הלכה  נוהגת כדבריו לאחר מיתתו של רבן גמליאל בקש ר' יהושע לבטל את דבריו. עמד ר' יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: חזי אנא, בתר רישא גופא אזיל. כל זמן שהיה רבן גמליאל קיים  היתה הלכה נוהגת כדבריו, עכשיו שמת בקשתם לבטל את דבריו? אמ' ר' יהושע: אנו שומעין לך. נקבעה הלכה כדברי רבן גמליאל ולא עירער אדם על דבריו.

סמינר: "שניים אוחזין בטלית" - תרבות המחלוקת בהסטוריה היהודית

תקציר:

החברה היהודית של ימי הבית השני היתה שסועה ומפולגת. מאחורי מחלוקות הלכתיות סוערות הסתתרה גם הרבה פוליטיקה. אנחנו נציץ בשתי מחלוקות כאלה וננסה לאתר את ההשקפה הדתית וגם את האינטרסים. נפגוש את הפרושים והצדוקים, את אנשי כת קומראן וגם את הנוצרים הראשונים.

 
 

BetaGroup - עיצוב אתרים

כל הזכויות שמורות NTT - מערכות ניהול תוכן